סיבת הטראומה העיקרית - נפילות

נפילות הן סיבת הטראומה העיקרית בגיל המבוגר - כך עולה ממחקר שבוצע במרכז הרפואי תל אביב. עוד נמצא כי קיים קשר בין חומרת הפציעה, מצב ההכרה וערכי לחץ הדם הסיסטולי, לבין שיעורי התמותה בקרב בני גיל הזהב
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 12/11/2006 |
צפיות: 2,864
נפילות עדיין מהוות את הסיבה העיקרית לטראומה בקרב מבוגרים מעל גיל 65, כך עולה ממחקר שבוצע במרכז הרפואי תל-אביב.

המחקר מתבסס על נתונים שנאספו מינואר 2001 עד דצמבר 2003, בסיוע המרכז הישראלי לרישום טראומה, והוא מתייחס ל- 7,629 מקרי טראומה שהובהלו לקבלת טיפול רפואי במרכז הרפואי תל-אביב.

מטרת המחקר היתה לבדוק את מאפייני מקרי הטראומה שאינם נובעים משבר במפרק הירך (סיבת הטראומה הנפוצה ביותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת ובעלת מאפיינים ייחודים משלה כגון שיעורי תמותה גבוהים, סיבוכים נלווים ואשפוזים ממושכים), לאתר את הסיבות השכיחות לטראומה בקרב האוכלוסייה המבוגרת, ובכך לצמצמם.

מתוך כלל הקבוצה בודדו 1,067 חולים שסבלו מפגיעה שאינה קשורה למפרק הירך (Non- Hip Fracture Associated Trauma) , 63.3% נשים ו- 36.7% גברים. קבוצה זו חולקה לשלוש קבוצות גיל (65-74, 75-84, ו- 85 ומעלה).

ממצאי המחקר מצביעים על כך שיותר נשים מגברים בגיל המבוגר מגיעות לקבלת טיפול רפואי בעקבות טראומה, זאת בניגוד לקבוצות הגיל הצעירות יותר, שם במרבית מקרי הטראומה מעורבים גברים.

מרבית החולים הגיעו לקבלת טיפול רפואי בעקבות נפילות (70.5%) אשר מרביתם (94.1%) גרמו לפציעות קהות.
תאונות דרכים (22.4%), פגיעות מכוונות (2.9%), פגיעות שלא במכוון (2.8%) וכוויות (1.3%) היוו סיבות נוספות לפציעה.

עוד נראה כי קיים קשר בין חומרת הפציעה, מצב ההכרה וערכי לחץ הדם הסיסטולי, לבין שיעורי התמותה. שיעור התמותה הממוצע בקרב כל מקרי הטראומה מעל גיל 65 עומד על 6.1%, ועלה בהתאמה עם הגיל (גילאי 65-74- 37%, גילאי 75-84- 69%, ובקרב גילאי 85 מעלה- 89%).

לסיכום, מניתוח הנתונים עולה כי נפילות עדיין מהוות את הסיבה העיקרית לטראומה בקרב מבוגרים מעל גיל 65, וכי שכיחות המקרים עולה עם הגיל. גם אחרי בידוד מקרי הטראומה שנגרמו משבר במפרק הירך, נראה שמרבית הפציעות הן אורתופדיות.

לדברי ד"ר דרור סופר, מנהל מערך הטראומה במרכז הרפואי תל- אביב ועורך המחקר: "שיעור החולים שנפצעים בדרך זו הולך וגובר עם השנים, במקביל לעליה בתוחלת החיים.

המערכת הרפואית צריכה להתכונן ולהכיר סוג זה של פציעה שיש לה השפעה מכרעת מבחינת הצורך בהקצאת משאבים ואימוץ גישה טיפולית מתאימה. כמו כן, הגברת המודעות הציבורית בקהילה עשויה לתרום לצמצום התופעה וליזום הקמת תוכניות מניעה מתאימות בקהילה".

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר עדי מור
    ד"ר עדי מור
    כירורג אורתופדי וכף יד רופא בכיר במחלקת מיקרוכירורגיה וכירורגיה של היד בבית החולים השרון ... קרא עוד