בני גיל הזהב בחג

המפגש המשפחתי של ערב החג יכול להיות מהנה ומגבש, אך מנגד יכול להיות אירוע לא פשוט, בעיקר מבחינה רגשית - לפנויים, רווקים, אלמנים או גרושים, שאין להם משפחה גרעינית משלהם, שכן תקופה זו ממחישה את בדידותם או את אובדן המסגרת המשפחתית שהייתה להם, מול המשפחתיות של אחרים.

בתוך כך, גם אוכלוסיית בני גיל הזהב חווה לעתים תחושות של בדידות ועצב במהלך החג, בשל סיבות שונות, בהן ניתוק מהמשפחה, חולי, קושי לארח או להתארח ושקיעה במחשבות וזיכרונות העבר.

אלא שהתבוננות חיובית והבנה שמשפחתיות יכולה להוות מסגרת, המשכיות, שורשיות, שייכות, עוגן וביטחון - יכולה לשפר את אותן תחושות.

לדברי טליה קורן, עו"ס מבית הדיור המוגן 'גני שרונים' שבאבן יהודה, ישנה חשיבות רבה לביקור של בני משפחה את קרוביהם המבוגרים, לאורך כל השנה ובחגים בפרט: "יחד עם זאת, אנחנו יודעים שהילדים הבוגרים נמצאים במצב של 'סנדוויץ'', בין מתן תשומת לב להוריהם המבוגרים ובין אירוח ילדיהם ולעתים נכדיהם - וזאת סיטואציה קשה", אומרת קורן.

בתוך כך, היא ממליצה לבני גיל הזהב יותר להתארח ופחות לארח: "עם השנים, הרבה יותר קשה לבני גיל הזהב להכין את ערב החג ולהזמין אליהם את בני משפחתם. גם פיזית וגם נפשית, הכוחות כבר לא אותו דבר. זה שינוי מסדר היום הנורמטיבי ובגיל המבוגר כל שינוי הוא בעייתי מבחינה נפשית".

קורן מוסיפה ואומרת כי תחושת הבדידות עקב הגיל, השינויים הפיזיוליוגים, אובדן החברים ואיבוד העצמאות, מלווה למעשה את בני הגיל המבוגר לאורך כל השנה.

עוד על החגים:
אומגה 3 - המדריך
רימון מוסיף המון
טיפים: כך תעברו את ארוחת החג
זהירות: חגים לפניך
לבד על הגג שבתות, חגים ולתמיד

קורן מציינת את יתרונות המגורים בבתי דיור מוגן, כבעלי השפעה חיובית בתקופת החגים: "בני גיל הזהב השוהים בדיור מוגן, עורכים את ערב החג במשותף, מה שמפחית את תחושת הבדידות שלהם ומגדיל את תחושת השייכות. המבוגרים יכולים גם להזמין את בני משפחתם לערב החג בבית הדיור המוגן, ולמעשה "מארחים" אותם, ללא הקשיים המתלווים להכנה וארגון האירוח".

"משפחה בכל מקרה יכולה לתרום להרגשה חיובית של האדם המבוגר, וזה לא משנה אם זה בחג, אירוע משפחתי, אמצע או סוף השבוע", אומרת קורן, "למשפחה יש יכולות חזקות לתרום להרגשה הטובה של המבוגר, כשמתעניינים בו, כששואלים לשלומו, כשהוא מרגיש שמכבדים אותו. לא שצריך לבוא אליו בכל יום, אבל מספיקה שיחת טלפון, הבעת התענייניות. שלא ירגיש שהוא אוויר".

לדברי הפסיכולוגית ד"ר חיה אוסטרובר, מהמכללה האקדמית בית ברל, "החגים, המסמלים עבור רובנו משפחתיות ומסורת, הינם התקופה הקשה ביותר עבור קשישים, הסובלים מבדידות. במהלך החגים זיכרונותיהם צפים ומגבירים את תחושת הדיכאון אצלם, דבר המביא רבים מהם אל מפתן בית החולים, בו מוענקים להם טיפול, חום, יחס ודאגה.

במקרים רבים, הקשישים חשים ששכחו, הזניחו או נטשו אותם ושבני משפחתם אינם מעוניינים לשהות במחציתם. ניתן להבחין בתופעה זו במוסדות הסיעודיים, בהם מאושפזים קשישים שמצבם הבריאותי בכי רע ואף אחד אינו מגיע לבקר אותם.

במידה והקשיש מספיק צלול בכדי להבין שזהו חג וכולם מסביבו נוסעים לארוחת החג אך רק בני משפחתו לא נמצאים איתו, זה בהחלט יכול לתת את אותותיו דרך בעיות נפשיות או פיזיות. על כן, מומלץ לטפל בקשיש, במיוחד בתקופת החגים, גם אם הדבר מקשה על בני המשפחה.

לטיפול בקשיש יש ערך מוסף עבור המטפל פי כמה מאשר למטופל מבחינה רגשית, מה גם שהוא חוסך את רגשות האשם שיצוצו מאוחר יותר. ניתן לראות בבירור איך פני הקשיש מתמלאים אור כאשר ילדיו ובני משפחתו נמצאים אותו, גם אם לעתים נדמה לנו שהם לא מעריכים או מפאת מצבם הבריאותי כלל לא מודעים לכך שאנחנו שם.

במידה ואין קרוב משפחה שיכול לעמוד לצד הקשיש מומלץ, במיוחד לקראת תקופת החגים, לאמץ כלב או חיה אחרת לטפל בו, שיעניקו לקשיש תחושת נתינה וחברה".

"ממחקרים עולה" מוסיפה ד"ר אוסטרובר, "כי מסגרות חברתיות ללא ספק מועילות למצבם הנפשי והפיזי של קשישים. במחקר שנערך לאחרונה עולה כי קשישים שהולכים באופן קבוע לבית כנסת, מאריכים ימים.

בקרב הקשישים שסבלו מדיכאון, שיעור התמותה היה גדול ב-80% לעומת אלה שלא סבלו מדיכאון".

כיוון שמסגרות חברתיות מועילות למצב הקשישים, לדברי ד"ר אוסטובר דיור מוגן הוא מקום מגורים טוב לקשישים רבים. אולם גם בדיור מוגן אפשר לחוש לבד, וד"ר אוסטובר ממליצה לקשישים החיים בבתי דיור מוגן להשתתף באירועים החברתיים, בארוחת ערב החג, לדבר עם אנשים ולהיות בפעילות מתמדת- גם אם אין להם מצב רוח.

רחמים עצמיים בחדר לבד ישפיעו לרעה על המצב הגופני והנפשי. קשישים שנתקפים בדיכאון עלולים לדוגמה להפסיק לאכול וכפועל יוצא מצבם הגופני מדרדר.

ומה קשישים בודדים אשר אינם גרים בדיור מוגן יכולים לעשות? ד"ר אוסטובר מציגה אופציה חילופית: "בערים מסוימות קיימות קהילות תומכות שפועלות למען הקשישים מבחינת אירועים חברתיים וכד', אשר מומלץ לחבור אליהן במידה והקשיש גר לבדו בבית ולא עבר למסגרת של דיור מוגן".

קהילה תומכת היא תכנית שמופעלת בשיתוף הרשות המקומית, העמותה למען הזקן ואש"ל (האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), הפועלת באזור גיאוגרפי מוגדר שבו יש ריכוז גדול של קשישים ומעניקה שירותים במשך 24 שעות ביממה, תמורת תשלום סמלי המסובסד על ידי אש"ל והעיריה.

בתי הקשישים מחוברים למערכת קשר הכוללת לחצן ביטחון (לחצן מצוקה), וזוכים לקבל שירותים רפואיים בכל הארץ, השגחת אב בית ודאגה למענה חברתי. זאת, במטרה שימשיכו להתגורר בבתיהם ובסביבתם ובמקביל לדאוג לצרכיהם ולהקנות להם ביטחון אישי, אינטראקציה חברתית, עזרה פיזית בבית וכן, הורדת נטל הדאגה מבני המשפחה.

לדברי דני דויסון, מנכ"ל סקיולייף למתן שירותי סיוע לבני גיל הזהב : "בתקופת החגים קיימת תופעה מעניינת של עלייה בקריאות טלפוניות לשירות 'ידי זהב', שירות תיקונים טכניים בבית אותו ניתן להזמין דרך המוקד.

להערכתנו, המבוגרים שבימי חול נעזרים בבני המשפחה הצעירים בהחלפת נורה או תיקון צילינדר, מתקשים להסתדר בימי החג בעת שרוב צעירי המשפחה יוצאים לחופשה על הכנרת, באילת או במועדון נופש בטורקיה. עצם ההגעה של איש התיקונים מאפשרת להם חברותא נעימה, גם אם לפרק זמן קצר".

עוד מציין דויסון, כי הצורך בתשומת לב בקרב בני גיל הזהב, בא לידי ביטוי גם בעלייה בשיחות למוקד לצורך ייעוץ רפואי טלפוני, כאשר הבעיה הרפואית נפתרת בדרך כלל על ידי שיחת הטלפון ופעמים רבות קשור הדבר לצורך של האדם בצד השני של הקו, לתשומת לב, בתקופה בה לעתים בני משפחתו אינם לצדו.

השנה, בגלל הקרבה לקיץ, תקופה בה הנכדים והבנים היו פנויים יותר לראות ולשוחח עם סבא וסבתא, צפויה תחושת הבדידות להתגבר עוד יותר צופה דויסון.

לדברי ענבר אבנברג, עו"ס ומנהלת הקהילות התומכות בחברה: "אבות הבית וצוותי הקהילות עורכים ביקורי בית לפני החגים ומספר הפניות למוקד ולצוותים גדל משמעותית סביב החגים".

אבנברג, ממליצה לבני משפחות בני גיל הזהב לבקר את הוריהם המבוגרים ערב החג, גם אם אין באפשרותם להעביר עימם את החג עצמו. למבוגרים, היא מציעה להתאחד ולעשות את החג ביחד: "משפחה באה בצורות רבות ולא מוגדרת רק על ידי קרבת דם, על כן התארגנות קבוצתית יכולה לסייע בהתמודדות עם הקשיים העולים סביב החגים".

לדברי עדנה בקטש, רכזת שכונות בקהילה התומכת של החברה, האחראית על הקהילה בת"א (ריה"ל), אומרת כי: "לקראת החג אנו עורכים הרמת כוסית בין חברי הקהילה וכמובן מאתרים בעיות, אם ישנן, ופועלים לפתרונן".



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר