תעלומה נוירולוגית / פסיכוגריאטרית

שלום,
אני מרפאה בעיסוק, לאור זאת בלימודי נכלל רקע לא מועט על נוירולוגיה, גריאטריה ופסיכיאטריה. לאחרונה נתקלתי באופן אישי במקרה שלא שמעתי עליו לא בחיי היומיום ולא בחיי המקצועיים.
סבא של בעלי, אדם בן 73 לערך החל לאחרונה להתנהג באופן מוזר ולא מוסבר. בשנה האחרונה היתה אצלו הידרדרות במערכת הנשימה, וכרגע הוא מחובר לחמצן נייד 24 שעות ביממה. בנוסף הוא נטל מינון גבוה של קורטיזון, במטרה לנסות להרחיב את כלי הנשימה. כרגע המצב הנשימתי יציב כפי שתואר לעיל, אולם מצבו הנפשי/מנטלי השתנה בחצי השנה האחרונה.
הוא מראה סימנים ניכרים של היפראקטיביות, זאת למרות חולשתו הפיזית לכאורה. הוא הפסיק לישון שנת צהריים, מדבר ברציפות עם כל מי שנמצא בקרבתו, יושב ליד הטלפון שעות על גבי שעות ומדבר, שופע זכרונות, ומדבר בלי הפוגה.
בנוסף, הדיבורים שהוא מדבר, הינם ברמה קוגניטיבית ירודה משמעותית ממה שהיה רגיל עד היום. משום מה לא מופיעות אצלו בעיות זיכרון / התמצאות משמעותיות, אולם הוא חסר טקט וגבולות.
הערה: התנהגות זו הופיעה לראשונה לפני כחצי שנה, הורידו לו את מינון הקורטיזון, והתופעה חלפה כמעט כליל, בחודש האחרון התופעה חזרה על עצמה, ללא העלאה כלשהי במינונים, ואף החריפה.

האם יש לכם כיוון כלשהו למה תאור מקרה שכזה יכול להתאים? המשפחה מודאגת ביותר!

תודה!