נסיון לשפר באיחור

סיימתי מזמן את השיקום שלי מפגיעה בעין ובחלק הפרונטלי . בתקופות שאני פחות מרוכזת ופחות זוכרת, זה מכל מיני סיבות ולא בהכרח מהפגיעה. ראיתי שהיחס של הנוירולוג או הנוירולוגית בקופת חולים תלוי גם באשיות שלהם , גם במצב רוח שאיתו אני מגיעה לבדיקה וגם בנכונות או בחוסר הנכונות שלהם להסתכל על מסמכים שיש לי. הגעתי אליהם לפעמים כי רופא המשפחה שלי לא רצה לאשר לי דברים על דעת עצמו כי הוא לא מבין כלום בדברים שקשורים לפגיעה שארעה לי בת.ד. מזמן. מכיוון שהיתה לי לאחרונה קצת תקופה פחות מרוכזת, החלטתי להזמין טריבמין, ונראה לי שזה ממש טוב. חשבתי שאולי כדאי לי להזמין גם נוטרופיל, ואמא שלי תמכה בזה כששיתפתי אותה ואז כבר התחלתי להרגיש מזה לא טוב. אני יודעת שחלק גדול ממה שאני חושבת קשור לפסיכולוגיה יותר ואני רוצה לדעת דברים במובן הרפואי שלהם. האם יכול להיות שפירצטם לא מזיק אבל לא עוזר לי? האם הוא עוזר לזיכרון או לדברים אחרים.? האם אומגה 3 יכול להיות יעיל באותה מידה או יותר? בסופו של דבר 2/3 מהפגיעה הם ברקמת השומן של העין, רק שנוירולוגית אחת בקופת חולים זה ממש לא עניין.אני קראתי רק לאחרונה שויטמין בי יוצר צמיחה של תאי עצב. רקמת שומן אני תוהה אם אומגה 3 משפרת ואם נטילה רצופה שלה תוכל להחזיר את הפוטנציאל שהיה לפני שהיא נספגה, למרות שזה היה מזמן, ואיך בדיוק פירצטם קשור ועוזר לזיכרון, ואם הוא עוזר לעוד משהו. אצל אמא שלי הכל אינסטנט, וזה מפריע לי . לפני הפגיעה זה לא הפריע לי , וסבתא שלי ז"ל היתה הרבה פחות אינסטנט והיה לי הרבה יותר טוב כשחזרתי לגור אצלה, אחרי ששנתיים אחרי התאונה אמא לקחה אותי לגור אצלה. (ההורים שלי התגרשו לפני שהייתי בת 3). לרוע מזלי הדירה שקנו לי אחר כך היתה ועודנה בבניין שלה, וחבר שלי הוא בן אותו מזל אסטרולוגי שלה וגם הוא עם חלק מהדברים שמפריעים לי אצלה.