בן 2 עם הפרעת אכילה

שלום קרן,
אני מבינה את היותך מוטרדת, וגם את חוסר האמון במעון. יכול להיות שנפלה אי הבנה ורק ששאלת בדיוק מה אוכל- נתנו לך דיווח מדיוק. בתור דיאטנית ילדים אני מבקשת פעמים רבות ממהורים לדבר עם צוות המעון ולבקש רישום אכילה מדויק של יומיים שלושה. אני מציעה לך לדבר איתם, להסביר שיש קצת בעיה עם אוכל (לא חייבים לתת לזה כותרת של ילד לא רגיל- אני נתקלת פעמים רבות בבעית מסוג זה, והילדים מקסימים) ואכן לבדוק מה בדיוק כן אוכל ומה לא. במידה והדיווח לא נכון, יש לבדוק זאת ולדבר עם הגננת האחראית, כי דיווחים לא נכונים אכן, מערערים את האמון..
מכיון שאין שם בשר, הייתעי ממליצה להשלים זאת בבית, ולנסות לתת לו בשר בקר- אם אוהב שניצל, ניתן להכין שניצל עגל, ניתן לנסות פסטה בלונייז וקציצות. כמו כן, לנסות גם לשתף אותו בהכנה- למשל להכין שניצל ביחד- זו פעולה חוויתית שאולי גם תגרום לו לאכול מנה שהכין.
גם משחק עם האוכל יכול בסופו של דבר להביא לאכילה.
אם הוא אוהב לחם, ניתן להציע לו מגוון של ממרחים פרט לשולקולד- טחיה גולמית עם דבש, שקדייה עם דבש, אבוקדו, טחינה, חומוס וכ'..
מה לגבי פירות?
לפעמים יש גם חוסר תיאבון בגלל אנמיה, כדאי לבדוק שוב מאגרי ברזל ולעשות בירור רפואי כדי לשלול סיבות לחוסר עליה במשקל.
בהצלחה!

כבר ביקשתי מהגן פירוט, נמסר כי בבוקר לא אוכל לחם, גבינה אן כל ממרח אחר אלא רק חתיכות מלפפון (כך גם בבית) בצהריים אכל מעט מאוד קוסקוס ללא ירקות והמרק או שמסרב לחלוטין. לאחר שנת הצהריים מכיוון שהוא רעב אכל 3 פתי-בר. כשמגיע בבית אני מציעה שוקו שאהב כמה ימים אך מסרב כעת. הכנתי איתו מיץ גזר אך סרב לטעום אפילו. מבקש תמר מהמקרר אך כשאני נותנת הוא משחק ואח"כ מחזיר לי. רוצה לשתות מיץ ממותק שאני נגד אך כשאני נשברת הוא מקבל.
קשה לי מאוד המצב. הוא נראה לי כתשוש ועיניים עייפות מאוד. הוא נראה אנרגטי אך אני מכירה אותו זה כתוצאה של גירויים חדשים ולא מתוך אנרגיה פיזית. רוצה שנרים אותו בעיקר. הוא גם כועס כל הזמן עם מילים כמו "די" "לא רוצה" ומרים עלי ידיים.
בגלל שיש לי עוד תינוק בן 7 חודשים בבית ההתנהלות קשה.
בני הגדול פשוט דורש כל הזמן השגחה ותשמות לב (דברים מסוכנים) הוא לא נותן לי לגשת לקטן כלל.
אני נשאבת ונקרעת רגשית בין השניים ומפחדת שזה מוסיף לעניין.
אנא כווני אותי.

קרן שלום.
מבחינה תזונתית ניתן לומר כי את צריכה להמשיך ולהציע לו מזנות מגוונים, ולהשתדל לא לתת ממתקים ומשקאות מתוקים שגם סותמים את התאבון.
נשמע שעל בנך עוברת תקופה לא פשוטה, כניסה למעון חדש, אח חדש שתופס מקום בבית, פרידה ממטפלת ועוד. הייתי ממליצה לפנות לעזרה מקצועית ממוקדת, אולי אצל מנחת הורים או פסיכולוגית ילדים, בכדי לגבש תוכנית פעולה שתעזור לך להתמודד איתו ולא תתיש אותך.
בהצלחה