גמגום

שלום. יש לי ילד בן 3, בריא וחכם. לפני כחודשיים לערך החל לגמגם. הבחנתי שהגמגום הוא לרוב בבית, בשעות בהם הוא איתי בבבית ואילו בגן (גם איתי, אני הגננת שלו) בחברת חבריו הוא מגמגם פחות. (ואני שמחה, כי כך זה לא פוגע לו בביטחון העצמי הגבוה שיש לו...) מה שקורה זה שהוא פתאום נתקע במילה ומתקשה להמשיך בדיבורו. לאחרונה התווסף פרט נוסף בעת הגמגום: הוא נוגע בעין עם היד (כמו מגרד אותה או מלטף אותה בקצב הגימגום) וממצמץ בעיניים בעת בגמגום. כשמסיים לגמגם הוא לא עושה את זה, רק כשמגמגם.

הדבר מלחיץ אותי מכיוון שבעלי מגמגם אף הוא, בעיקר כשמדבר עם אנשים שאינו מכיר או כשחש לא בנוח, או שבוחנים אותו וכדו'. סך-הכל, דיבורו שוטף והשתפר מעט לאחר שהלך לטיפול אצל קלינאי תקשורת. תופעה זו של הגמגום פוגעת לו עד היום בביטחון העצמי, ומפריעה לו הרבה בתחומי החיים.

לגבי בני, אמרו לי שמדובר בתופעה נורמלית אצל בני גילו אשר חולפת מעצמה, אך אני מודאגת משום שקיים רקע משפחתי (חלק מבני הדודים של בעלי מצד אימו מגמגמים), וכעת, משנוספה תופעה נוספת (שממצמץ בעיניו ונוגע בה) - זה מלחיץ אותי עוד יותר!

שאלותיי הן: מה אומרת התופעה הזו? על זה מעיד? איך זה בכלל מתחיל ולמי צריך לפנות כדי לטפל בזה מוקדם ככל האפשר???
נ.ב - אני חוששת מאוד שתופעה זו תלך ותחמיר ושחברים יצחקו עליו חלילה, יפגעו בו ואז גם הביטחון שלו ייפגע. אני חוששת מאוד, כי אני רואה את זה על בעלי ואני לא רוצה שאותו דבר יקרה עם בני... אין צורך לספר לכן עד כמה בעלי מודאג ולחוץ שגם בנו סובל מהתופעה הלא נעימה הזו...

תודה על תשובותכן, אני