שיבושי הגיה

בני בן שנתיים וחודשיים. מגיל שנה סבל מנוזלים באוזניים (ללא דלקות) ואובחנה ירידה בשמיעה וכן שקד שלישי.
לאחר ניתוח להסרת שקד שלישי וטיפולים הומאופתיים, בדיקת שמיעה התנהגותית הראתה שיפור בשמיעה אך עדיים היו קיימים נוזלים ונשלחנו לבדיקת ברה (ביולי). הבדיקה הדגימה ירידה קלה בשמיעה.
אנחנו צפויים לבדיקת שמיעה התנהגותית חוזרת בספטמבר. אציין שהגננת מציינת שאין בעיה בהתפתחות, בתקשורת ובאינטרקציה עם הילדים האחרים.
הבן שלי ילד פעיל ונמרץ, אך גם מופנם וביישן.
בחודשים האחרונים, ולאחר בדיקת השמיעה ההתנהגותית האחרונה, התחיל לומר הרבה מאוד מילים, ואף מחקה מרצונו מילים שהוא שומע (מאיתנו או מהטלויזיה). לפעמים אומר מרצונו מילים לדברים שמזהה ולפעמים צריך לשאול אותו.
לפעמים צריך לומר לו את תחילת המילה והוא משלים את סופה.
מזהה צבעים ואומר את שמותם, יודע לספור עד שש, מכיר את אברי הגוף, מזהה רגשות (עצוב, שמח וכד' ומחקה את הצליל למשל כשרואה תמונה של ילד צוחק הוא צוחק, ובתמונה של ילד בוכה הוא כאילו בוכה), אומר שמות של הרבה בעלי חיים וגם משמיע את קולם, יודע להשלים מילים של שירים, מחבר למשפט מילים כמו "אבא בוא" או "אמא בואי" לכלבה שלנו בל אומר "בל, קחי".
הרבה פעמים אומר "אה" ומצביע על מה שהוא רוצה (כי הוא יודע שאנחנו מבינים אותו), אבל אנחנו מתעקשים שיאמר במילים מה הוא רוצה והוא אומר.
רוב המילים נאמרות בסיומות או בראשיות (כן=כה, לא=נו, אבטיח=אח, תנין=נין, תוכי=קוקי, בימבה=באבי, הביתה=ביתה בננה=ננה וכד'). מילים שלמות הן: אוטו, אבא, אימא, קח, קחי, בוא, בואי, תיש, פיפי, קקי, ביי, פרפר ועוד.
הוא גם מדבר הרבה גיבריש.
יש לי שתי שאלות:
1. האם זו התפתחות נורמלית לגילו? (גם שיבושי ההגיה, אמירת הסופים וכד'...)
2. כשהוא נמצא במקום שאינו "הבית" או מקום שהוא רגיל ואוהב לבוא אליו כמו הגן (כמו הקליניקה של הרופא או המכון שמיעה, למשל) הוא מתכנס בעצמו ולא משתף פעולה ומדבר, אפילו אם מוציאים לו צעצועים ודברים "מעניינים". הוא כאילו מרגיש שבוחנים אותו (למשל, אצל הרופא אם הוא נמצא שם קצת זמן בלי שנסתכל ונתייחס אליו אז הוא יתרוצץ וידבר קצת וכד', אבל ברגע שאגיד לו "תגיד כלב" והוא יראה שאנחנו מסתכלים עליו הוא לא יאמר. גם בבדיקת השמיעה ההתנהגותית שהיתה הקלינאית הראתה לו קלפים עם תמונות ושאלה אותו מה זה ומה זה או כששאלה איפה כיסא איפה כדור, הוא הסתכל לכיוון של הקלף הנכון אבל לא דיבר). איזה "טריקים" יש אצל הקלינאית שיכולים לגרום לו להראות לה את השיפור במצבו ואת כל מה שהוא יודע (שלא ממש ידע לפני כן...)?