ג'ק ראסלית עם שלשולים כרוניים

שלום מיכל!
אתחיל במס' שאלות חשובות: האם נעשו בדיקות דם?(ספירה וביוכימיה?) האם המעבר למזון ZD שיפר בצורה כלשהי את תדירות השלשולים?האם נבדקו רמות b12 ופולאט? האם נעשו בדיקות עוקבות של צואה עם הצפה? האם נעשתה גם תרבית צואה ?(לעיתים ניתן לפספס מהסתכלות מיקרוסקופית בודדת)האם בשלב כלשהו נראו גם הקאות?האם כלבך קיבל תילוע כיאות?האם נעשה ניסיון טיפול אמפירי באנטיביוטיקה לטפילי מע' עיכול?
שלשולים כרונים צריכים להיות מאופיינים בהתאם למקורם (מעי דק/גס), והם יכולים להיות תוצאה של הדבקה ויראלית, בקטריאלית, טפילית, על רקע של רגישות למזון (כפי שציינת),על רקע שינוי פלורה בשל גורמים שונים בהם יש הפרה של האיזון הנורמלי של מערכת העיכול ושגשוג של חיידקים פתוגנים, על רקע של מחלות כרוניות אחרות אותן יש לפסול (דלקת לבלב, דלקת מעי דק כרונית ועוד). מדובר במצב מורכב בו חשוב מצד אחד לאבחן את הגורם ובמקביל לטפל בבעיית אובדן המשקל וחוסר הספיגה של חומרים מזוניים החיוניים לכלבך, לפיכך עצתי היא להמשיך באבחון כמתואר!
אשמח לסייע באם יש לך שאלות נוספות!
בהצלחה!

לג'ק ראסלית המשלשלת נעשו בעבר הרבה בדיקות:
3 פעמים בדיקת צואה (בהצפה) וזאת מאחר ובבדיקה הראשונה נמצא כי יש לה COCCIDIA SP. תחילה טופלה הכלבה באנטיביוטיקה (כדורים) למשך 3 שבועות ואז שוב בוצעה הבדיקה, שנמצאה חיובית. אז עברנו לאנטיביוטיקה (סירופ לילדים) למשך חודש נוסף, ואז בוצעה בדיקה חוזרת שבה נמצא שאין לכלבה עוד כל חיידקים או טפילים וגם הCOCCIDIA SP חלפה ונעלמה.
לאחר שקבלנו את תוצאות הבדיקה לפיה אין לה כלום והיא עדיין שילשלה והקיאה (יום כן, שבוע לא, יומיים כן, שבוע לא וכך הלאה), הציע הוטרינר לעשות לה ספירת דם, לראות אם יש דלקת סמויה או כדומה. הוטרינר ביצע במקום בדיקת ספירת דם, שיצאה גם היא תקינה. אז הציע הוטרינר לעשות ניסוי עם אוכל היפואלרגני ומאז - כחודש וחצי ויותר שהיא אוכלת ZD קופסאות ואוכל יבש. בזמן הזה, ניתנו לה גם חומר להקלת העיקול (בתוך מזרק ענק שעליו מסומן כמות מדידה, ונותנים כל יום 2 מ"מ ממנו) וגם פרביוטיקה עם אנזימי עיקול (שהיא מקבלת כל יום רבע כפית ממנה - מלפני כשבוע). אבקש לציין כי גם כשהיציאות שלה לא משלשלות, עדיין יוצאות לה יציאות עם ריח חריף והם מבריקות כאילו הן מאוד שומניות. הצבע ברוב הזמן הוא חום, אבל כשיש שילשול הצבע הוא צהוב ירקרק. ההקאות הן בצבע חום (אם היא אחרי אוכל), או קצף לבן אם היא לא אחרי אוכל. הוטרינר הציע בפעם האחרונה שבקרתי אצלו שנתחיל לתת לה אנטיביוטיקה לדלקת בלבלב, שאולי יש דלקת. מה דעתך? ואיזה בדיקות עוד צריך לעשות כדי לאתר את מקור הבעייה?
ועוד דבר, לעתים כשהיא סובלת משלשולים, והיא מלקקת אותי בפנים (גם על הפה שלי), אני סובלת גם כן משלשולים, ושמתי לב שתמיד כשיש לי שלשולים, גם לה יש, או להיפך. האם יכול להיות שיש לה משהוא מדבק, ואני נדבקת כל פעם, או ההיפך, שאני מדביקה אותה? האם יש קשר?

שלום מיכל,
ראשית, באם את סובלת משלשולים חוזרים עלייך לגשת לרופא הומני ולבקש בדיקת תרבית צואה על מנת לנסות ולאבחן, אנו בהחלט יכולים להידבק מבעלי החיים בפרזיטים (ג'יארדיה למשל) בהם הם נגועים(פיזור אאוציסטות בצואה, הידבקותן לפרווה ומעבר דרך הפרווה אלינו). לגבי כלבתך: בדיקות צואה צריכות להיעשות ברצף (לפחות 3 בדיקות הצפה) בכדי לשלול הימצאות טפילים והייתי ממליצה לחזור עליהן-עצם העובדה כי את משלשלת במקביל אכן מעלה חשד!. .כדי לא לפספפס הדבקה סמויה, במקרים רבים של שלשול בלתי מוסבר המלווה באובדן משקל ישנה הצדקה לטיפול אנטיפרזיטרי רחב טווח וחשוב לדעת כי יתכן שלמרות טיפול בעבר (גם אם היה נכון במינון ובמשך הזמן שניתן) התרחשה הדבקה חוזרת. בנוסף כפי שהסברתי קודם-מומלץ לבדוק רמות ויטמין B12 ופולאט שעשויים להעיד על בעיות ספיגה/בעית שגשוג ביתר של פתוגנים במעי. רמות נמוכות של B12 יחד עם רמות גבוהות של פולאט מעידות על נזק של תאי המעי הדק וכן עשויות להעיד על אי ספיקת לבלב, ובכך עשוים לעזור בדיאגנוסטיקה.
באם המשך בדיקות וטיפול אמפירי אנטיפרזיטרי אינם מובילים להמשך אבחון מומלץ לערוך ביופסיה באמצעות אנדוסקופ!
בהצלחה!