שאלה חשובה

אסנת שלום,
המעבר של נגיף הכלבת דורש נשיכה או מגע של רוק/איבר נגוע באזור בו העור אינו שלם. הימצאות הנגיף ברוק של חיה נגועה אינה מיידית , לרוב רק לאחר מספר שבועות עד חודשים מאירוע ההדבקה (כתלות באתר הנשיכה, וריאנט הוירוס וכמות הוירוס) החיה מהווה גורם סיכון להפצת הוירוס (זהו הזמו הדרוש לוירוס לנדוד מאתר הנשיכה למערכת העצבים המרכזית ומשם לנדוד לאיברים השונים בין היתר לבלוטות הרוק שם קצב ההתרבות מהיר). לכן נהוג לשים חיה בהסגר למשך 10 ימים שכן במידה והוירוס מצוי ברוק הוא כבר הגיע למערכת העצבים המרכזית של החיה ונצפה להתפתחות סימנים קליניים (שינויי התנהגות, ריור מוגבר ואף מוות אקוטי) תוך זמן זה.
אכילה של חומר נגוע בעלת סיכויי הדבקה נמוכים, אך הסכנה גוברת כאשר מדובר בטריפה ופציעה של רקמות הפה שעלולה להוביל לחדירה של הוירוס למחזור הדם, שכן הוירוס נהרס בסביבה החומצית של מערכת העיכול. מעבר לכך הוירוס רגיש לתנאים סביבתיים ולאחר שהרוק הנגוע או הרקמה הנגועה התייבשה אין יותר סכנה להדבקה.
רק בריאות
דר' סמדר טל

קודם כל תודה על תשובתך, ויש לי עוד שאלה,
כולנו היינו בטוחים שמחלה כמו איידס (למשל), היא מאד מדבקת וכל מגע מיני או חשיפה לדם נגוע יכולים להדביק, אבל מחומר שקראתי לאחרונה הבנתי שצריך חשיפה רצינית, כמות דם רבה וגם אז אין מאה סיכויי הדבקה.
האם זה עובד כך גם עם כלבת או שמספיק נשיכה קטנה של עכבר נגוע כדי להידבק?
מישהו שהיה וטרינר לפני זמן רב אמר לי שכמות רוק מכובדת צריכה להגיע למקום כמו עין או פצע באמת עמוק כדי להידבק, זאת בעקבות שכלב נשך אותי אבל השאיר רק שריטות קלות על היד שאפילו לא דיממו.
אשמח עם תעני על שאלתי, תודה רבה :)