בעיה גדולה מאוד- נא לקרוא את הכתבה

אשכים טמירים הם תופעה, בה האשכים של הזכר טרם "ירדו" לשק האשכים (הסקרוטום). במהלך ההתפתחות העוברית האשכים יורדים בחלל הבטן עד שהם מגיעים לאזור הנקרא התעלה האינגווינלית. במידה וההתפתחות אינה תקינה, האשכים לא יגיעו בסופו של דבר אל שק האשכים. במצב שכזה, האשכים עלולים להישאר בחלל הבטן או בתעלה האינגווינלית. אשכים טמירים הם תופעה נפוצה יחסית אצל כלבים. תופעה זו נפוצה יותר בגזעים כגון היורקשיר טרייר, פומריאניאן, פודל צרפתי, האסקי סיבירי, שנאוצר מיניטורי, צ'יוואווה, רועה גרמני, גזעים ברכיצפאלים (פחוסי פנים) וכו'. אולם, התופעה עלולה להתרחש בכל גזע או כלב מעורב. זוהי תכונה אשר עוברת בתורשה.
כלבים עם אשכים טמירים נמצאים בסכנה להיווצרות סיבוב של האשכים ולתחלואה בסרטן באשכים. מסיבה זו, ההמלצה היא לסרס כלבים אלו, על מנת למנוע בעיות בעתיד.
הסרה כירורגית, או במילים אחרות סירוס, הוא הטיפול היעיל לאשכים טמירים. גם אצל בעלי חיים עם אשך אחד טמיר, יש להוציא את שני האשכים. ניתוח זה מורכב יותר מסירוס רגיל, מאחר ולעיתים האשך הטמיר נמצא בחלל הבטן, וקשה לאתרו. יש להוציא בניתוח את האשך הטמיר, משום שהוא נמצא בסכנת פיתול/סיבוב בבטן. בנוסף, אשכים טמירים עלולים לעבור התמרה סרטנית. חשוב לציין, כי סיבה נוספת בעטיה מומלץ להוציא את האשך, היא שמדובר בתכונה תורשתית, אותה אין אנו מעוניינים לשמר בגזע.
בכל ניתוח או בכל פרוצדורה בהרדמה ישנם סיכונים אך יש מספר דברים שהוטרינר יכול לעשות על מנת למזער את הסיכונים. מומלץ לבצע בדיקת דם לפני הניתוח על מנת לודא שהכלב בריא ושאין סכנה לדימומים למיניהם. כמו כן מומלץ להשתמש בהרדמה בגז. חשוב שהכלב יקבל נוזלים תוך כדי ההרדמה. ברוב המרפאות ניתוחים מבוצעים במהלך שעות הבוקר והכלב נשאר במרפאה במשך היום על מנת להתאושש מההרדמה.
בדרך כלל באותו יום ולפעמים למחרת הכלב יהיה מעט יותר עייף אך תוך יום-יומיים רוב הכלבים כבר חוזרים לעצמם.
בהצלחה ורק בריאות.