שקים אנאליים

השקים האנאליים הינם שני כיסים קטנים הממוקמים בשני צידי האנוס (פי הטבעת) בחלקו הפנימי. השקים מכילים בלוטות חֶלֶב ייחודיות אשר ממוקמות בקירות השקים, והן מפרישות חומר שהינו בעל ריח רע. במצב נורמאלי, כל שק מתנקז ע"י צינורית דקה הנפתחת לחלק הפנימי של האנוס. החומר המופרש מתאים אלו הינו בעצם סמן טריטוריאלי, ובמצב תקין החומר נסחט החוצה לצואה ע"י כיווצי שרירים מקומיים בעת העברת הצואה.
מחלות שקים אנאליים מאד נפוצות בכלבים. לעתים קרובות השק "נסתם", בדרך כלל בעקבות דלקת של הצינורית המחברת בין השקים עצמם לבין פנים האנוס. החומר המופרש, שכעת כלוא בתוך השק, גורם להתנפחות ולהתרחבות של השק. מצב זה הינו כואב מאד, במיוחד בעת העברת הצואה. בנוסף, החומר הכלוא בתוך השק הינו מצע אידיאלי לגדילת חיידקים וכך במצבים מתקדמים מתפתחים אבצסים (מורסות,כיסי מוגלה) במקום. מחלות בשקים אנאליים שלא מטופלות יכולות בקלות להתפשט ולגרום נזק נרחב לאנוס ולרקטום.
ניתן לטפל באנטיביוטיקה לפה (סיסטמית) ואף טיפול תקופתי של מספר ימים בו מוחדרת אנטיביוטיקה לתוך השק הנגוע (מקומית). ניתן גם לערבב את מזונה עם אורז על מנת שימצק את הצואה שלה וכך יגרום לסחיטת השקים האנאליים בעת מעבר הצואה. יתכן וטיפול זה יתן פיתרון במקרה אותו אתה מתאר. במקרים חמורים יתכן והכלבה תזדקק לניתוח בו יוסרו השקים האנאליים.
ישנם הכלבים להם חסימות/אבצסים חוזרים. כלבים בעלי עודף משקל נוטים יותר לפתח בעיות כרוניות של השקים האנאליים מכיוון שהשקים שלהם אינם מתרוקנים היטב בעת העברת צואה. כל חסימה יכולה לגרום להצטלקות או היצרות נוספת של הצינורית המנקזת, מה שיוביל לחזרתיות אפילו תכופה יותר. במידה ומצב זה חוזר לעתים קרובות, הסרה כירורגית של השקים מומלצת.
יש לבדוק גם אפשרויות נוספות בהם לא מדובר בחסימה של הצינורית המנקזת את הבלוטות אלא בבעיות חרדה (כלבים חרדתיים, הנמצאים במצב בו הם מפוחדים, יכולים לשחרר את תוכן השק האנאלי של עצמם אל הסביבה בה הם נמצאים)או בבעיות אי שליטה על האנוס או על הצינורית המנקזת, כך שכמויות קטנות של נוזל ידלוף מהם, בעיקר בעת מנוחה, וישאיר ריח לא נעים ברחבי הבית.
במידה ולכלבך יש את אחת מהבעיות הללו, תוכל לבחור בהסרה אלקטיבית של השקים האנאליים.

רק בריאות