איידס חתולים

האיידס נגרם בחתול מנגיף המכונה FIV. הנגיף דומה מאוד לנגיף האנושי ובזכות זאת נלמד רבות גם על הנגיף ומהלך המחלה בחתולים. הנגיף בחתולים אינו מדבק בשום צורה לאנשים או לכל חיה שאיננה חתול. לפני שמתפתחת מחלת האיידס ישנה תקופה א-סימפטומטית ארוכה (תקופה שבה לא נראים סימני מחלה). המטרה שלנו לפיכך היא כמובן למנוע הידבקות כשאפשר, לזהות את הנגיף במהרה בחתולים שנדבקו ובכך להאריך את התקופה הא-סימפטומטית הזו. תוחלת החיים של החתול מזמן האבחון היא חמש שנים בממוצע.

כאשר חתול מאובחן כנשא נגיף FIV יש צורך בכמה שינויים בהרגלי החיים של החתול:

השארת החתול בבית בלבד - כאשר החתול זוהה כנושא מחלה מדבקת מאחריותנו למנוע הדבקת חתולים נוספים. חתולי חוץ לא יאהבו זאת תחילה, אך על ידי התמדה והעשרת הסביבה ניתן להרגיל אותם לחיים בתוך הבית.

הימנעות מהאכלת מזון נא - דיאטות בשר נא נפוצות יותר בארצות הברית מאשר בארץ. בעוד חתול בריא מסוגל להתמודד עם מחוללי מחלה שונים הנמצאים בבשר שלא עבר בישול או במזון ביתי ששהה מחוץ לקירור, חתול אשר נמצא חיובי ל-FIV סובל מדיכוי חיסוני שהופך אותו לרגיש יותר בפני מחלות.
חיסונים - על פי רוב מומלץ להמשיך לחסן את החתול בחיסון מרובע מדי שנה כדי להימנע ממחלות נוספות. עד היום טרם הוכחה בעיתיות במתן החיסונים הנפוצים לחתולים נשאי FIV.
טיפול נגד טפילים - חשוב להקפיד למנוע פרעושים, אקריות ותולעים בחתולים אלה מאחר שהטפילים מהווים פתח למחלות נוספות שיכולות לפגוע בחתול אף יותר מבחתול בריא.
ניטור מוקפד - חשוב לקחת חתול נשא FIV לבדיקה וטרינרית שגרתית פעמיים בשנה ובכל מקרה שבו מבחינים בשינוי כלשהו במצב החתול (תאבון, מצב רוח וכו'). כמו כן מומלץ לבצע בדיקות דם ושתן פעם בשנה באופן שגרתי.

המון בריאות