מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שיתוף פעולהיעל24/03/2009
ביתי בת השש זקוקה ל-5 סתימות בשיניה. בצענו סתימה אחת באחת משיניה באמצעות גז צחוק. במהלך הטיפול היא בסה"כ שיתפה פעולה למעט קושי מבחינתה לפתוח את הפה. כל פעם פתחה את הפה למספר שניות לצורך קידוח וסגרה וכך חוזר חלילה. לאחר הטיפול התלוננה מעט על התחושה הלא נעימה של הפה הרדום. בפעם השניה היא באה ללא כ ל התנגדות התיישבה יפה על הכיסא. עם גז צחוק, התבצעה הרדמה, אבל מיד אחרי מספר קדיחות קטן סירבה לשתף פעולה ולא רצתה יותר לפתוח את הפה. הטיפול הסתיים (ללא סתימה) לאחר שלא הצלחנו לשכנעה. (כנראה שהתחושה עם המקדח לא נעימה לה). מה עושים בשלב זה ?איך ממשיכים ?? אשמח מאוד לקבל עצתכם המקצועית, בברכה, יעל
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר 
שיתוף פעולה
פרופ' חיים סרנת26/03/2009שיתוף פעולה היא הבעיה העיקרית בטיפול בילדים. כדאי להתיעץ עם רופא שיניים מומחה לילדים. עליו להכיר את הילדה ולהציע גישה ושיטת טיפול, בין על ידי גז צחוק או סדציה תרופתית (טשטוש) ובסופו של דבר ימצא פתרון המתאים לבתכם
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשתוף פעולה
ד``ר רויטל שסקין-בלצן28/03/2009גיל שש הוא גיל שבו ילד נורמאלי צריך להיות מסוגל, בהדרכה נכונה, לשתף פעולה ואפילו להיות מאוד גאה על השיגו זה. ברור שיש הרבה דברים לא נעימים אך רופא שיניים לילדים צריך להיות מסוגל להציג את הדברים כך שהילד ימצא בזה אתגר אפשרי מבחינתו ובד"כ ילד בן שש מאוד אוהב ללמוד במסגרת. ומה המסגרת?
יש דרך להשאיר את הפה פתוח ללא צורך לאמר לילד לפתוח כל הזמן-בעזרת כרית גומי שמוצגת ככרית למנוחת השיניים וזה כל הזמן בפה-והילד סוגר על הכרית-מה שהרבה יותר נוח לו במקום להתאמץ לפתוח.
רצוי לבודד את השיניים המטופלות בעזרת 'מעיל גשם'וכך הילד לא ירגיש מאויים מהמים. למעיל הגשם יש טעם טוב והילד שמח.
גז הצחוק הוא אמצעי קל, לאחר כל הנ"ל, שמשפיע אך ורק אם הילד מסוגל לשתף פעולה ולנשום מהאף-איני בטוחה שזה התקיים בכלל במקרה של בתך.
אני בטוחה שילדה בת שש תשמח מאוד אם יעזרו לה להיות בוגרת-אבל צריך לתת לה את הטיפול בדרך בה היא יכולה להתמודד.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשיתוף פעולה
יעל01/04/2009תודה רבה על התיחסותכם.
לאחר הטיפול האחרון (שלא הצליח) הומלץ לי ע"י רופא השיניים לעבור להרדמה כללית ואז לבצע את כל שש הסתימות ביחד בדרך זו אני מאוד נמנעת מכך ומרגישה שעדיין אין צורך ל"הרים ידיים" . ביתי בסה"כ היא ילדה בוגרת ופקחית ואני מאמינה שיש עדיין אפשרות להשיג שיתוף פעולה למרות הפחדים והעקשנות שלה.
התחברתי מאוד לגישה של ד"ר רויטל ואשמח לקבל יותר הסבר למה התכוונת שאמרת שהיא תשמח שיעזרו לה להיות בוגרת - אבל צריך לתת לה את הטיפול בדרך בה היא יכולה להתמודד.
מהי הדרך הזו ???
תודה, יעל
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאפרופו שיתוף
איילת29/03/2009הבת שלי בת שבע עכשיו ואנחנו מתגוררים באזור ירושלים. לפני קצת פחות משנה התחילה להתלונן על כאבי שיניים אבל לא הייתה מוכנה בשום פנים ואופן לפתוח את הפה, לא כדי שאנחנו נסתכל ובטח לא רופא השיניים. אבל כשראיתי שהילדה כבר נאבקת בכאבים ניגשתי איתה בכוח לרופא, שבדק ומצא עששת מתקדמת. בשלב הניקוי הילדה עוד שיתפה פעולה בקושי, הסכימה לשבת אבל זזה כל הזמן, החזיקה יד אחת לי ויד אחת לשיננית וצרחה בכל פעם שהרופא התקרב אליה. לגבי סתימה בכלל לא היה מה לדבר. פניתי לקופ"ח שלי וביקשתי הפנייה לרופא מומחה לילדים. לא רק שהטיפול היה בחינם כיוון שהילדה עדיין לא הייתה בת שש (באיזו קופ"ח את? אנחנו בכללית ואני חושבת שבעוד קופ"ח יש תנאים דומים אבל אני לא בטוחה), גם הופנינו לרופא מומחה שלא באזור שלנו, שטיפל בילדה בטשטוש די רציני וגז צחוק. לאורך הטיפול (שלוש סתימות) הילדה "התרככה". זה לא שעכשיו היא ששה להגיע לבדיקה החצי שנתית אצל רופא השיניים בשמחה, אבל אני לא יודעת איפה היינו לולא היינו פונים לרופא מומחה לילדים.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)




