סרטן רחם?

אני שמחה שמצאתי את הפורום הזה.
אני בת 23, פעילה מינית מגיל 16 וחצי, נוטלת גלולות מגיל 18. התחלתי כי היה לי חבר רציני. מאז שהתחלתי לקיים יחסי מין בלי קונדום אני סובלת מכאבים חזקים בזמן חדירה, צריבה נוראית אחרי שהוא היה גומר בפנים- הצריבות היו לפעמים ממשיכות כמה ימים אפילו במתן שתן, הפרשות לא נעימות ואפילו דימום קל מאוד אחרי יחסי המין- גם כשהוא לא היה גומר בפנים.
מגיל 18 ועד עכשיו, כל פעם שהייתי הולכת לרופא נשים- צבאי\אזרחי והייתי מעלה את הנושא, הרופא היה בודק ונותן מרשם לווגיסטן. בשלב מסויים הייתי זורקת את המרשמים לפח- זה פשוט לא היה עוזר ולפעמים אפילו מחמיר לזמן מה את ההפרשות.
דיברתי עם חברה שלי שהייתה קצת לחוצה ללכת לרופא נשים, החברה בגילי.
היא סיפרה לי שהיא סובלת מאותם הדברים שאני סובלת, ומבדיקה קודמת הרופאה שלה אמרה לה שיש חשש שזה סרטן צוואר הרחם, כי זה חלק מהתסמינים המקדימים וצריך לעשות בדיקות פאפ ועוד בדיקה כמו קולונוסקופיה.
מאד נבהלתי, אני סובלת מזה כבר 5 שנים ללא טיפול או אפילו ניסיון איבחון!
לא ייתכן שכל הרופאים שהלכתי אליהם (וגיוונתי דיי הרבה) היו כ"כ אטומים או לא מודעים שלא יכלו לחשוב על הרעיון- אז נכנסתי לאינטרנט לחפש תשובות לפני שאני באה בטענות לרופאים.
להלן התוצאות:
א. מיתוס הקונדום שמגן עליי מכל מחלה במאה אחוז נופץ לתמיד.
ב. אני מעולם לא עשיתי בדיקת פאפ- למרות ההמלצה על בדיקה כל שנה.
ג. אני לא לבד- יש עוד 75% מאוכלוסיית הנשים בארץ בדיוק כמוני.
ד. עוד תסמינים שיכולים להעיד הם כאבי גב ורגליים- שאני סובלת מהם באופן כרוני.
אני באמת לא יודעת מה לחשוב...
אני יודעת שצריך להגיע לרופא, אבל מה אני אמורה להגיד לו? אני חושבת שאני מפתחת סרטן רחם ואני צריכה בדיקת פאפ כי קראתי על זה באינטרנט? מניסיון שלי עם רופאים בכללי, אני פשוט אגיע בפניקה של "אני עומדת לאבד את הרחם שלי" אצליח למלמל את המילים "אני רוצה בדיקת פאפ" וכשהוא ישאל למה אני אתחיל לבכות ולהתעצבן שזאת זכותי בכלל ושהוא לא רופא טוב שהוא עצמו לא הציע לי לעשות אותה.
נכון שאתן שמחות שאני לא מטופלת שלכן? חח
הבעייה הכי גדולה, או יותר נכון החרדה הכי גדולה שלי-
ואם הבדיקה תחזור חיובית? זה אומר שיש לי כבר סרטן? כתוב כמעט בכל מקום שזאת מחלה של נשים מעל גיל 40 ואני רק בת 23.
יש טיפולים של אחרי הדבקה לפני שזה הופך לסרטן? זה כולל ניתוחים או הקרנות? מאוחר מידי לעשות את החיסון?
אין שום מקום שנותן תשובה ברורה! הכל עם דגש רק על החיסון ועל המחלה של נשים בגיל הבלות.
ואם יש טיפול לעצור את התפתחות הסרטן, הוא גם יטפל בכאבים? באמת שנמאס לי לסבול כבר. זה הורס את המערכת יחסים שלי, זה פוגע באיכות חיים שלי ואני כבר אובדת תקווה שיום אחד ימצא לי פתרון אמיתי לבעייה- אני מוכנה "לבלוע" את הסרטן אם זה אומר שיש למחלה שם וטיפול אמיתי סוף סוף.
אני בקבוצת סיכון- עם מעט פרטנרים למיטה אבל עם גלולות ומעשנת.