ביישנות

בעייתך נפוצה מאד, כנראה שהתקשורת בין הורים לילדים נפגעה במקצת בדורות האחרונים.
שאלתך אינה בדיוק גניקולוגית, אבל אנסה לחלוק איתך קצת מנסיוני כרופא נשים.
שיחות כגון אלה אינן צריכות להפתח בשאלה. עלייך לחלוק עם בתך את נסיונך שלך, וחוויותיך מאותה התקופה.
עלייך לפתוח את ליבך, ובכנות, לפני הבת.
באפשרותך "להגניב" הביתה ספרים אודות גיל ההתבגרות, כאילו לקריאה שלך, לא שלה, "חס וחלילה".
ואם תצוץ השאלה, למה? בשביל מה? את תמיד יכולה לענות שהיית רוצה לדעת מה עובר על נערות בגילה בתקופה הזאת. הרי בזמנך "הכל" היה שונה.
כשתעמודנה השאלות על הפרק, תמיד אפשר להפנות אותה לאתרים כמו זה שאליו פנית את, או לחילופין לאיזו שהיא חברת סוד, אם קיימת. זו יכולה להיות דודה, חברה טובה שלך, או כל אשה בוגרת אחרת שבתך מוכנה לפתוח את ליבה לפניה.
החשוב ביותר לדעתי, היי קשובה ועירנית, גלי ענין, אבל אל תלחצי. דברים יבואו עם הזמן.
בהצלחה.