אישי

שלום,
קוראים לי מיכל ואני בת 12.
לפני כ-3 שנים, חזרתי מארצות הברית.
הייתי בשליחות. זה נושא שאשמח לדבר אליו בסוף.

1. מאז שעברתי לחטיבה, חברות שלי לא מתייחסות אלי. קשה לי להשיג חברות חדשות. יש לי המון ידידות אבל אני בקושי ניפגשת איתם וקשה לחזק את הקשר. ניסיתי לדבר אם אחת מחברותי, והיא התעצבנה אלי וכעסה אלי. היא חשבה שאני מגעילה ומעצבנת.
בתחילה השנה קצת הייתי יותר מדי איתם, ואז בקושי הייתי איתם, ועכשיו פתעום הם לא חברות שלי.
מה לעשות?
2. אני מתפתחת מאוד מאוד לעט. אני שתוכה לגמרי. בכל זאת יש לי הפרשות. להרבה חברות שלי היה מחזור, והם כל הזמן מדברות על זה, ואין לי בעיה אם זה, אבל אני מרגישה ממש בחוץ. אנחנו שכבה עם 8 כיתות, ועדיין לא ראיתי מישהי אחד שטוחה, בלי ציצי גדול. אני מרגישה ממש רע עם אצמי. אני כל היום עצובה בגלל זה. מה לעשות?
3. כשגרתי בארצות הברית, היה לי המון חברות טובות. בשנה האחרונה, אני מתגעגעת לארצות הברית עוד ועוד. אני ממש בוכה בגלל זה בלילות. מה לעשות?
4. בגלל מצבי אני כל הזמן רוצה להתאבד. אני רוצה לקנות כדורים, אבל אני כל הזמן יודעת שלא יהיה לי אומץ לעשות זאת. אני ממש בדיכאון.
אמא לא יודעת שום דבר מפה, ואני יודעת שעם אספר לה, היא תתמוח בי, תעזור לי, ותשמח לעשות כל מאמץ אפשרי. אמא שלי יועצת, אבל בכל זאת, החלטתי לפנות אליך מסיבה פשוטה: את מיומנת, ואינני רוצה לספר את כל זה לאימי מפני שזה מביך. אני יודעת שכתבתי הרבה, אבל זה רוב הבעיות שהכי מציקות לי עכשיו. אשמח עם תוכלי לעזור לי בהקדם האפשרי!

תודה רבה,

מיכל