דיכאון

אני בטוחה שאת יפה גם עם רוזציאה!
אני מבינה אותך מאוד, גם לי היו תקופות שלא הייתי מסוגלת להסתכל על עצמי.
בסופו של דבר זה גרם לי פחות להתעסק במראה החיצוני ופחות להסתכל על עצמי במראה, ואיכשהוא כשנראים פחות טוב אבל עדיין ממשיכים עם החיים, הביטחון העצמי דוקא גובר.
מבינים שכל הדברים שנהנים מהם באמת לא תלויים במראה החיצוני.
כשהייתי בעיצומה של תקופה גרועה מבחינת הרוזציאה, חברה טובה אמרה לי "מי שאוהב אותך יאהב אותך גם אם הפנים שלך היו ירוקות!" ואני נזכרת במשפט הזה בכל פעם שאני מרגישה לא יפה.
הדברים שחשובים באמת לא תלויים באיך שאנחנו נראים, ולמרות שאנחנו אוהבות להראות טוב וזה חשוב לנו מאוד (אני לא יוצאת דופן בזה :)), זה לא באמת משפיע על איך שנחווה את החיים שלנו.

לפני כשלוש שנים היתה לי תקופה שבה הפנים שלי היו מלאות דלקות, הרגשתי מבוכה רבה וממש לא יכולתי להסתכל על עצמי, אבל בכל זאת הלכתי לעבודה כל יום, חייכתי וניסיתי פשוט להדחיק את איך שאני נראית. בסופו של דבר אותה 'הדחקה' הפכה להשלמה והבטחון העצמי שלי עלה בעקבות זה מאוד. הבנתי שהערכה וחיבה של אנשים כלפי והעניין שאנשים מוצאים בי לא יפחתו בגלל המראה לי כל עוד אני אתנהג כאילו לי זה לא משנה. ואחר כך כשהמצב השתפר חזרתי להרגיש טוב עם המראה שלי, למרות שהעור שלי נשאר אדמומי.
כיום נחמד לי להתאפר ולהתיפייף אבל אני מרגישה בנח עם עצמי גם כשאני נטולת איפור ואדמומיות.

אני יודעת שעצות כמו "לחשוב חיובי" הן הדברים האחרונים שבא לך לשמוע, הייתי שם גם :)
אבל זה באמת באמת חשוב, גם אם זה נראה בלתי אפשרי כרגע.

אני ממליצה גם על טיפול פסיכולוגי או קוגניטיבי שעשוי לעזור לך לגבי הדימוי האישי והמצוקה שאת חווה.
(אני יכולה להמליץ לך גם על רופאה ספציפית שעזרה לי להרגיש יותר טוב ולהיות יותר רגועה ע"י טכניקה של היפנוזה והרפיות. אם את מעונינת, שלחי לי אימייל ואשלח לך את השם. )

מקווה שתצליחי להרגיש יותר טוב!
שיהיה לך סופשבוע מקסים עם הרבה פעילויות כיפיות!