פורום נוירולוגיה, אפילפסיה - יש לך שאלה?

שלום,
לא תמיד ברור מדוע תרופה מסוימת עוזרת, אך על-פי הנסיון הרפואי שהצטבר תרופות אנטי-אפילפטיות מסוימות יכולות לעזור לטיפול במיוקלונוס של החך, אפילו אם זו לא אפילפסיה. בדומה, ידוע למשל שתרופות אנטי-אפילפטיות מסוימות עוזרות במניעה של כאבי ראש מסוג מיגרנה או בכאבים הנגרמים כתוצאה מפגיעה בעצבים ברגליים.

האם באמת תרופות אנטי-אפילפטיות מסוימות יכולות לעזור לטיפול במיוקלונוס של החך?

למשך כמה זמן צריך ליטול תרפות אנטיאפילפטיות על מנת לטפל במיוקולונוס של החך?

כן. כפי שכבר כתבתי לך, תרופות אנטיאפילפטיות מסוימות עשויות לעזור במיוקלונוס של החך. לא מדובר בטיפול שמרפא את התופעה, אלא בכזה שמדכא אותה כל עוד נוטלים את התרופה ולכן יש לקחת את התרופה באופן כרוני, ממושך. ואני שוב חוזרת - המלצות טיפול פרטניות ומדויקות והתאמה של הטיפול התרופתי יש לעשות דרך הרופא המטפל שלך!

כתבת "תרופות אנטיאפילפטיות מסוימות עשויות לעזור במיוקלונוס של החך"

ברצוני לשאולך לאיזו תרופות התכוונת? איך נקראות התרופות למיוקולונוס בחיך?

כתבת "תרופות אנטיאפילפטיות מסוימות עשויות לעזור במיוקלונוס של החך"

ברצוני לשאולך לאיזו תרופות התכוונת?

שלום,
כבר כתבתי מספר פעמים שזהו פורום על אפילפסיה ומיוקלונוס של החך אינו מצב שקשור לאפילפסיה. אנא פני לנוירולוג המטפל.

איך את יודעת שתרופות אנטיאפילפטיות מסוימות עשויות לעזור במיוקלונוס של החך?

שלום,

אני חוזרת וכותבת לך - זהו פורום אפילפסיה ולכן אינו עוסק בבעיות רפואיות שאינן אפילפסיה, כמו מיוקלונוס של החך.

ראי תשובה לשאלה הקודמת.

שלום,
בהחלט יתכן שהתנועה הבלתי רצוניות נוטה יותר להופיע כאשר יש גם תזוזה רצונית.
אני מציעה שתפני עם המשך שאלות פרטניות לנוירולוג שאת מטפלת אצלו, מכיוון שהפורום מיועד יותר לשאלות כלליות ויש קושי מובן מאליו לאבחן אנשים באופן פרטני דרך האינטרנט.
בצלחה!

שלום,

מה הכוונה ש"התנועה הבלתי רצוניות נוטה יותר להופיע כאשר יש גם תזוזה רצונית"?

מה זאת אומרת "תזוזה רצונית"?

זוהי תופעה שבה יש תנועות חוזרות בלתי רצוניות של החך, המרגישות ונשמעות כמו אותם "קליקים" שאת מציינת. לא מדובר באפילפסיה. האבחנה היא בעיקר קלינית, כלומר - נקבעת ע"י נוירולוג על בסיס סיפור המקרה והבדיקה שלך. יחד עם זאת יש בדיקות מסוימות העשויות לעזור לאיבחון סיבת הופעת התופעה אצלך, כמו הדמיה של המוח או מציאת נוגדנים מסוימים בבדיקת דם. לרוב, קשה מאד לטפל בתופעה זו, אך ניתן לנסות תרופות מסוימות, כמו תרופות שמשמשות גם לטיפול באפילפסיה או במיגרנה.
מאחלת לך הצלחה בפתרון הבעיה!

מדוע כתבת ש"קשה מאד לטפל בתופעה זו"?

מדוע "קשה מאוד" לטפל בתופעה? האם זה בלתי הפיך?

כאשר כתבתי שקשה לטפל התכוונתי לכך שיש מקרים לא מעטים בהם התרופות אותן מנסים לטיפול אינן פותרות את הבעיה או שמקלות במידה מסוימת בלבד.

אילו תרופות יכולות להשפיע על ההתכווצויות של החיך?

כיצד התרופות מגיעות לחיך?

שלום.
אני שוב חוזרת - השאלות שלך אינן קשורות כלל לאפילפסיה. אנא פני לנוירולוג המטפל.

שלום רב,
כפי שאת מבינה, לא ניתן לתת אבחנות מדויקות דרך האינטרנט. בכל אופן, יש סיבות שונות לתנועות בלתי רצוניות. אפילפסיה היא אחת מהן, אך האופי ההמשכי של התופעה אצלך לא כל-כך מתאים לאבחנה זו. Palatal myoclonus, שאת מזכירה בהודעה הבאה, זו בהחלט אפשרות יותר סבירה למה שאת מתארת.
ראי המשך בתשובה לשאלה הבאה.

שלום שולי,
מטרת הטיפול התרופתי באפילפסיה היא להפסיק לגמרי את ההתקפים ואכן רוב חולי האפילפסיה (כ- 70%) חופשיים לגמרי מהתקפים אפילפטיים תחת טיפול תרופתי. ניתן להשיג שיפור בשליטה על התקפים על-ידי עליה במינון תרופה קיימת, החלפה או תוספת של תרופה אחרת. חשוב שהטיפול התרופתי יתאים לסוג האפילפסיה. בנוסף, קיימים טיפולים שאינם תרופתיים, כמו קוצב או ניתוח אפילפסיה, אותם מציעים לחולים המתאימים. במקרים מסוימים, הערכה מעמיקה, באמצעים כדוגמת ניטור וידאו-EEG, במסגרת רפואית המתרכזת בטיפול בחולי אפילפסיה עשויה לסייע לשיפור השליטה בהתקפים.
מאחלת לך הצלחה רבה בהמשך הטיפול.

זה בסדר להמשיך ללכת לרופא שלי או ללכת לרופא מומחה באפילפסיה?

אני חושבת שכדאי שתדברי עם הרופא שלך, תביעי בפניו את תסכולך מכך שעדיין יש התקפים ותשאלי אילו פתרונות הוא מציע או האם הוא חושב להפנות אותך לאפילפטולוג.
כעקרון כל רופא נוירולוג מטפל באפילפסיה, אבל לנוירולוגים שונים יש מידות שונות של ידע וניסיון בטיפול בכל אחת ממגוון המחלות הנוירולוגיות. לפיכך, לכל נוירולוג יש ידע בטיפול ומעקב בסיסיים באנשים עם אפילפסיה וחלקם מיומנים גם בטיפולים ובירורים יותר מסובכים. לעומת זאת, בירור והחלטות לגבי טיפולים בחולים מסובכים במיוחד או כאלה שמועמדים לניתוח או להשתלת קוצב מתבצעים ע"י אפילפטולוג.

שלום,
1. התקף אפילפטי נובע מהפרעה בפעילות החשמלית המוחית ויכול להתבטא בהרבה צורות שונות, כתלות בתפקידים של אזורי המוח המעורבים בהפרעה החשמלית. הסוג הנפוץ ביותר של התקף אפילפטי הוא ניתוק, כאשר מי שנמצא בהתקף מסוג זה נראה בוהה, אינו מגיב לסביבה ואינו זוכר לאחר מכן מה קרה בזמן ההתקף, אך כל זאת יכול לקרות ללא נפילה או תנועות פרכוסיות.
לפעמים קשה להבדיל בין התעלפות לבין התקף אפילפטי שמתבטא באבדן הכרה. בשניות שלפני התעלפות חשים בד"כ חולשה כללית קיצונית ורואים מטושטש או שחור, יכולים לחוש בחילה ולשמוע צפצוף באזניים, אבדן ההכרה קצר ונמשך שניות ספורות בלבד ובתום האירוע חוזרים במהירות להכרה מלאה.לפני התקף אפילפטי טוני-קלוני כללי יכולים לא להרגיש דבר או לחוות תופעות מהרבה סוגים שונים, כמו לדוגמה תנועה בלתי רצונית בגפה, הבזק אור, חסר יכולת לדבר. יחד עם אבדן ההכרה מתחילה מתיחה של כל שרירי הגוף מלווה אחרי כחצי דקה עד דקה בפרכוסים. בזמן ההתקף העיניים בד"כ פקוחות, החולה עלול לנשוך את הלשון או לאבד שליטה על היציאות. ההתקף עצמו נמשך דקה או מעט יותר ואחריו חוזרים להכרה בהדרגה, לרוב רק אחרי עשרות דקות. יחד עם כל זאת, לפעמים גם אנשי צוות רפואי מתקשים להבדיל בביטחון בין שני סוגי אירועים אלה ודרוש בירור יותר מעמיק לצורך אבחנה.

2. כאשר אדם נמצא בהתקף טוני קלוני כללי ומפרכס צריך להרחיקו מחפצים חדים ולמנוע חבלות שלו בזמן ההתקף, אך מלבד זאת, אין לעשות דבר ובעיקר לא לתפוס את הלשון, לנסות לפתוח בכוח את הפה או לעצור את התנועות הפרכוסיות. בתום ההתקף וכל זמן שהאדם עדיין מחוסר הכרה יש להשכיב אותו על הצד על-מנת למנוע חנק מהפרשות או הקאות שעלולות להתרחש. אם אתה נמצא הרבה בסביבת אדם הסובל מאפילפסיה, כדי לשאול אותו באילו מצבים הונחה ע"י רופאו להתפנות לחדר מיון בשל התקף. לרוב, מומלץ להזמין אמבולנס ולפנות חולה אפילפסיה כאשר יש לו התקף שנמשך מעבר ל- 5 דקות, התקפים חוזרים מבלי לחזור לגמרי לעצמו ביניהם, נחבל כתוצאה מההתקף או שאינו חוזר להכרה בזמן הרגיל אצלו.

שלום מירית,
אין חובה לדווח לבוס על האפילפסיה. יחד עם זאת, מומלץ שמישהו בסביבת העבודה ידע ויוכל להגיב באופן הרצוי במידה ומתרחש התקף. כמו כן, אם בגלל האפילפסיה תרצי לבקש הקלות מסוימות בעבודה, כמו לא לעלות על סולמות גבוהים, יהיה קשה שלא לגלות לבוס על המחלה.

שלום תמר,
התקפים אפילפטיים יכולים להופיע בכל גיל. מהשעות הראשונות אחרי הלידה ועד גיל מבוגר.

זה בהחלט לא נכון. הרבה צעירים וצעירות עם אפילפסיה מתגייסים כל שנה לצבא במידה ומחלתם מאוזנת עם טיפול תרופתי.

תודה רבה!