ילד רגיש

שלום לנה,
מדוע את חושבת שהילד רגיש? לא נראה לי שיש קשר בין ההתנהגות שאת מתארת בין רגישות. רגישות אמורה להיות משהו עדין ומה שאת מתארת כאן זה אלימות וצרחות.
יכול להיות שהילד סובל מחוסר גבולות. ייתכן שחלק מהקושי שלך להציב גבולות נובע מזה שאת נותנת פרשנות של רגישות להתנהגות שלפעמים היא סוג של אלימות.
אין שום סיבה להציע לילד עשרות ספרים וסוגי אוכל עד שהוא מתרצה. צריך לשים את הגבול הרבה קודם. וזה בסדר שהוא צורח, מותר לו לצרוח. חשוב מאוד שאת לא תתרשמי מהצרחות ולא תיכנעי להן. כל פעם שאת חשה חוסר אונים כזה מולו במקום להציב לו גבולות הצרחות שלו רק מתגברות כי הוא נכנס לחרדה מחוסר האונים שלך.
אין דבר מפחיד לילד יותר מלראות כמה הוריו חלשים ומתקשים להגיד לו לא.
חשוב שתציבי גבול בזמן, גם אם הוא יצרח, בטווח הארוך הוא בסופו של דבר יצרח פחות אם תנהגי כך.

המון תודה סמדר. את האמת פשוט לא ממש ידעתי איך להגדיר את הכותרת, או שאולי באמת בתת מודע אני חושבת שהוא נהיה רגיש להכל... כל הזמן בכי.
אני משתדלת ועובדת על לשים גבולות מגיל 0, אבל אני אכן מרגישה שאני לא יודעת מתי אני צריכה להתעקש ומתי לא. מה חשוב יותר ומה פחות.
אבל מה אני עושה עם האוכל? אומרים לי שבגן הוא אוכל הכל! ובבית חוץ ממרק, סלט או/ו עוגות ועוגיות וכמובן מעדנים כלום. פשוט זורק את האוכל מהשולחן. וכשאני כועסת עליו ומוציאה אותו מהכיסא מתחילות הצרחות.לפי מה שאת אומרת אני כן צריכה לתת לו לצרוח כמה פעמים עד שהוא יסכים לאכול ארוחת הערב משביעה או מגוון ארוחות ביום שבת?

שלום לנה,
את צריכה להניח לעניין האוכל לגמרי. אם הוא לא רעב שלא יאכל. את נותנת לו לנהל אותך סביב האוכל כי את נורא חוששת מה יקרה אם הוא לא יאכל והאמת היא שלא יקרה כלום. אם הוא יראה שזה לא נורא קריטי עבורך הוא יאכל כשהיה רעב, כמה שמתאים לו וממה שיש וזה בסדר גמור.
אם את עדיין לא מצליחה פני להדרכת הורים.