פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בזמן מקלחת התינוקת שלי בת השנה ו 4 חודשים נוגעת באיבר מינה באמצעות יד/אצבע. האם מדובר בהתנהגות תקינה/ טבעית ביחס לגילה?

שלום יש לי ילדה בת 8 מאוד מופנמת לאחרונה ילדה שקטה לא חוצפנית ילדה טובה מאוד רק התחילו להיות איתה קצת קשיים: מאז המלחמה פונינו מביתנו ולאחרונה בעקבות סגירת המסגרות היא לא מתעוררת בבוקר לזומים , מעדיפה לישון רוב היום למרות ניסיונות שלי להעיר אותה שכושלים, בלילה היא לא מצליחה לישון והבעיה מתחילה שהיא פשוט עושה מה שהיא רוצה במטבח , מנסה דברים ומלכלכת שזה עוד בסדר , מה שמפריע לי שהיא עושה דברים מסוכנים מכניסה למיקרוגל דברים מסוכנים כמו כפית פעם אחת , אני הערתי וגם כעסתי ואפילו הסברתי בנועם שאני לא מסכימה להיכנס למטבח גשאני לא נמצאת ובטח לא לגעת במיקרוגל ולמרות שהיא מבינה היא ממשיכה, היום לא הייתי בבית והיא השארה עם הסבא שלה וכשחזרתי הבנתי שהיא הדליקה גפרורים בכוס חד פעמיצ והכניסה למיקרוגל אני הייתי בהלם והזכרתי לה שוב שאני לא מסכימה .. זה הדליק לי נורה אדומה שאולי משהו לא בסדר איתה לאחרונה , יכול להיות שאני צודקת?

לצערי מדי כמה זמן, בעקבות חוסר בשינה יוצא שאני צורחת ליד הבן שלי בן כמעט שנתיים. הוא למד להשתמש בבכי ויודע לדרוש את מה שהוא רוצה, כרגע אנחנו בשלבי גמילה מהנקה והוא פשוט יכול שעות להתנגד לי ובסוף גם להתעורר בשעות נורא מוקדמות כמו 4.5. לפני כמה ימים אחרי שעה של בכי מצידו ובשילוב כעס על בעלי שלא מתעורר לעזור לי פשוט צרחתי לשמיים דייייי וגם צעקתי על בעלי. כמובן שהוא נבהל והפסיק את ההתנהגות שלו. קמנו והתחלנו את היום. מדי כמה זמן זה קורה ואני נכשלת לעצור את עצמי מלצעוק. אני אכולת אשמה, אני מתנצלת בפניו הרבה ואני חושבת שהוא מבין. בכל זאת אני חוששת לפגוע בו וליצר בו חרדה. מה ההשלכות של דבר כזה על בן שנתיים? תודה רבה ובשורות טובות

היי אשמח לדעת בני בן השנתיים נוגע בצואתו בכל פעם שעושה ניגש אליי עם הצואה ביד ולפעמים הוא מורח על החולצה ממה זה נובע האם זה מציק לו או מחוסר הבנה ממש מתוסכלת
אשמח לסיוע

שלום רב,
בת 4.5 שעברה לגן טרום חובה - חובה עם חבריה הבוגרים מהגן הקודם. היא מפותחת מאד קוגנטיבית וגבוהה מאד ורוב חבריה מבוגרים ממנה בשנה עד 3 שנים.
בת יחידה במשפחה יחידנית. היא עצמאית, אחראית, חברותית, פעילה ועם זאת רגישה.
אנחנו מדברות הרבה בבית, השיח פתוח וחופשי או לפחות כך אני מנסה. אני לא כועסת עליה גם כשהיא מספרת לי על דברים פחות לשביעות רצוני ואולם, המקרים האלה לא צפו ביוזמתה)לגבי השיער - זה טרי מעכשיו. טרם נפגשנו

השבוע פנתה אליי הגננת בהזדמנויות שונות ותיארה התנהגויות בהן מעולם לא פגשתי בעבר )לא בגנים, בקייטנות, חוגים, הית וכו(
מסתבר שהיא נשכה עצמה מספר פעמים ביד - ללא הסבר מניח את הדעת, צבטה עצמה בלחי, פעם אחת בעקבות ריב עם ילדה אחרת השליכה עצמה בבכי על הרצפה ונחבלה במצח, וביום אחר גזרה לעצמה את הקוקו! לגננת מסרה שהיא שונאת את השיער שלה.
אציין שיש לה שיער ארוך ומטופל - מסודר כפי שהיא בוחרת - ומעולם לא גזרתי לה שערה...

אני המומה ומאד לחוצה.

לא ברור לי מה מניע אותה להתנהגות כזו, בייחוד שהצוות ואני מתרשמים שטוב לה בגן חברתית ולימודית.

מה עושים?
יש סיבה לדאגה?
איך מתקדמים מכאן?

שלום, בני כמעט בן שש, ילד רגיש שמח אבל גם אימפולסיבי. שנה שעברה התלוננו מהגן שהוא לפעמים לא מצליח לשמור את הידיים לעצמו, לא מבחינת אלימות אלא במגע. גם השנה המורה מדווחת שהוא נוגע הרבה בילדים. זה יכול להיות חיבוקים, סתם מגע עם היד, להניח משהו על הראש של הילד.. והרבה משחקים עם מגע. בהרבה מהמקרים לילדים האחרים זה לא נעים וכך יוצא מצב שמתרחקים ממנו. כשהוא נשאל למה הוא עושה את זה הוא עונה ״לא יודע״ הוא מבין שזה לא מקובל אבל מתקשה להפסיק. אני מנסה להבין מה הסיבה להתנהגות כזו ומה אפשר לעשות

שלום רב,
בני בן 10 נוטל כ 3 חודשים אריפליי 10 בהמלצת הפסיכיאטרית.
שמתי לב לתופעה של התגברות השיער בכל הגוף, ידיים רגליים גב פיאות,
הפסיכיאטרית יעצה לי להוריד מינון ל 5 מ"ג ולראות מה קורה.
השאלה, אם זה אכן בגלל התרופה, האם המצב אמור להשתפר עם הורדת המינון? ואיך? האם השיער ינשור מהגוף?

שלום,
בני בן השנתיים נוהג להיכנס לבריכה אצל סבא וסבתא ללא בגדים. באחד הימים ביקש להישאר עירום ולא להתלבש גם כשהמשיך לשחק בתוך הבית, ואף לקרוא ספרים על הספה מחובק עם סבתא. הסיטואציה הרגישה לי לא בנוח, למרות נוכחותי כל העת בבית לידם. הרגשתי שכשאני מאפשרת לו להיות עירום בבית אחר שאינו ביתנו ועוד מחובק עם אדם שאינו מהמשפחה הגרעינית שלנו, אני לא מלמדת אותו גבולות ברורים. התחום האפור אם לאפשר או לא הוא רק בשל גילו הצעיר.
אשמח לשמוע דעה מקצועית בנושא.

היי,

יש לי 2 ילדות אחת בת 4 ואחת בת שנה וחצי.
בת ה4 נמצאת בגן עירייה, בת השנה וחצי עדיין בבית.
הילדה הגדולה שלי מאוד חכמה והתפתחה מאוד מהר מדבר מאוד יפה ויודעת להתבטא בצורה מאוד גבוה. מאז שהגיעה הקטנה לעולם הילדה הגדולה פשוט חוטפת לה כל דבר אפשרי.
בנוסף יש לה בעיה גדולה שהיא רוצה משהו או משהו לא מוצא חן בעיניה היא פשוט בוכה אבל בכי של צרחות ממש זעקות גם אם זה דבר מאוד שולי
בתקופה האחרונה לאחר שהגדולה הייתה ילדה שמאוד מקשיבה התחילה לדבר לא יפה ולא להקשיב בכלל, מתנהגת לא יפה, מציקה לאחותה הקטנה כל היום, ואנחנו כל היום צועקים עלייה כי כבר לא יודעים מה לעשות אבל כמובן שזה לא עוזר, אנחנו מתוסכלים מאוד מהמצב וקשה לנו מאוד, אנחנו לא יודעים מה לעשות כדי לשנות את המצב ולא רוצים לצעוק כל היום.
מגיל קטן הגדולה שלנו בעלת עודף משקל רב היא מאוד אוהבת לאכול וכאשר היא רואה מישהו אוכל ישר היא גם רוצה לאכול לא משנה מה הוא אוכל. יש לה קיבולת מאוד גדולה והיא אוכלת כמויות מאוד גדולות של אוכל.
הילדה הקטנה עוד קטנה ועדיין לא יודעת להתבטא במילים רק התחילה להתבטא בהצבעה על דברים.
מה ניתן לעשות כי מרגיש שאם הגדולה שלנו אנחנו קצת מאבדים דרך- עם המשקל וההתנהגות

שלום, הבן שלי בן שנתיים ועדיין בוכה כל בוקר בזמן בזמן הפרידה בגן.
לאחר שיחה עם הגננת נרגע מהר מאוד ובמהלך היום מקבלים סרטונים ותמונות
עם חיוכים ושמחה. יש לציין שמאוד אוהב את הגן ואת הגננת בתחושה וכן אוהב את הגן. מדבר הרבה על הגננת והסייעות.
עוד אציין שגם בפרידה מאיתנו ההורים שאנחנו יוצאים בערב לפי שנרדם בוכה, גם שמדובר שסבתא וסבא שומרים עליו.
מה יכולה להיות הסיבה? האם יש לי דרך לנסות להקל עליו בפרידות?

הבן שלי בן שנתיים וחצי לא מוכן להשתתפות בפעילות בגן וכך היה גם בגן אלא בגל שנה וחצי זה בסדר ?

שלום,
בתי בת השנתיים חוזרת על פעולה מסויימת שנדמה שהיא מרגיעה אותה. היא אוחזת בחולצה בצווארון בצורה כזו שהיא יכולה ללטף את הקצה עם האצבע. שמתי לב שהיא עושה זאת כשהיא מכונסת בעצמה או מחכה בסבלנות שמשהו יקרה. היא מתקשרת ומדבר מאוד יפה, אך לפעמים היא יכולה להיות מאוד שקטה ולהתכנס בעצמה ולעשות את הפעולה הזו. אם מונעים את זה ממנה היא יכולה להתעצבן ואם צוחקים איתה על זה היא מבינה מה היא עושה. אני חוששת כי שמתי לב שבגן לאחרונה כאשר יש חוגים היא יושבת לבד ולא משתתפת וכל הזמן אני רואה שזו הפעולה שהיא עושה בתמונות. האם הדבר יכול להעיד על אוטיזם?

שלום רב! בתי בת 4 ו-8 שנה הבאה עולה לחובה. בגן כרגע יש 20 ילד והיא מבין הבוגרים מספר פעמים הילדה חוותה כעס ו'רגרסיה' בגן ובאתי לאסוף אותה מוקדם יותר ,במקרה אחר היא חזרה ממש עצובה וכבויה כי כניראה כעסו עליה ממש זה הכעיס והעציב אותי גם דיברתי עם הגננת ביקשתי את הפסיכולוגית של הגן עדיין זה לא טופל.. פעמיים בשבוע בשעות הצהרון הם מתערבבים עם הגן הצמוד שהוא חילוני ושם יש ילדים עם המון בעיות ואפילו אלימות זה ממש משפיע וגם אם קצת מתחילים לטפל בגן כל פעם יום כזה אפילו שעתיים פשוט מושך אחורה את התהליך הטוב שאנחנו מנסים ככה זה מרגיש לי..., מצד אחד אני לא רוצה להעביר כבר לחובה כדי שהיא תישאר עוד קצת ילדה קטנה אצל הבוגרים מכינים אותם כבר לכיתה א ואני לא רוצה לתסכל אותה כבר עכשיו.. ומצד שני העירבוב הזה פעמיים בשבוע עם הגן השני מבחינה חברתית ורגשית הופך לי את הילדה מצריך ממני לא להיות רגוע ולבוא ולהוציא את הילדה מוקדם יותר לחשוב פעמיים אם אני רוצה שתיהיה בקייטנות חנוכה ופסח ששם בטוח מערבבים יחד כי אין מספיק צוות ואין מספיק נרשמים ועוד דברים טכניים... מבחינה לימודית היא במצב טוב ברוך ה'! אבל משהו בהתנהגות... שנה שעברה היא הייתה בטיפול רגשי במסגרת הגן אך הוא לא התאים ובהמלצת הגננת הוצאנו אותה מהטיפול והשנה אין... , יש עוד המון דברים שהייתי רוצה לשתף דברים קטנים שקרו והצטברו גם לי בבטן... הגננת טובה ואין לי אליה תלונות אבל המצב עם הילדה... , האם כדאי כבר להעביר אותה לגן חובה? אני מבולבלת ממש ומוצפת גם רגשית אשמח ליעוץ והכוונה תודה! וסליחה על ההודעה הארוכה 🙂

התינוק שלנו בן תשעה חודשים מרביץ לנו תוך כדי משחק או דמרימים אותו הוא מתחיל להתעסק לנו בפנים בעיניים אפילו מכניס את היד שלו לפה ואז נותן לנו סתירות האם זה נורמליי לגיל שלו הוא התחיל את זה כמעט לפני חודש

ילדה שקטה, עצורה, מופנמת ומכונסת בעצמה
27/01/2024 | 10:05 | מאת: אמא של ניצן
אני אמא של ניצן, בת 12, לומדת בכיתה ז' מופ"ת. תקופת הגירושין שאירעה לאחרונה לפני כשנה, לא עשתה לה טוב, היא התכנסה בעצמה יותר, אך גם לפני כן הייתה סגורה. היא האמצעית מבין חמשת ילדיי, יש לי בן בכור על הפסקטרום, בן שני חייל ושני קטנים תאומים. אני והגרוש שלי חולקים משמורת משותפת, יש ימים קבועים שניצן פעם אצלי ופעם אצלו לסרוגין. ניצן גם משמשת אמא קטנה לאחיה התאומים. גם בבית הספר המחנכת מספרת, שניצן לא מדברת. ניסיתי לברר עם ניצן באופן רגיש את העניין והיא אמרה שהיא מתביישת שאם תאמר או תעשה משהו יצחקו עליה במקום שיש הרבה אנשים. נראה לי שזה התפתח אחרי כיתה א. בנוסף סיפרה לי כי במשחק שהיה בכיתה השנה, היא סירבה לשחק והכדור נפל עליה בטעות והתלמידים צחקו עליה. או היא מספרת לי שהיא זוכרת שבכיתה ד ענתה על שאלה בכיתה וטעתה, ובכתה, כי חשבה שיצחקו עליה. בבית הספר ניצן מדווחת על תחושות של לחץ בשיעורים ובמבחנים. יחד עם זאת היא תלמידה חרוצה. מה לעשות? אנא עזרי לי