פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום דויד.
ההמלצה שלי היא לכבד את התנהלותה.
ואסביר:
1. זה תואם את גילה. לבדוק ולהכיר ביכולות שלה ובשליטה שלה.
2. אינני יודעת להסביר את פשר ההתנהגות ואני לא חושבת שהיא תוכל להסביר. ולכן - לכבד את רצונה. ולזרום.
בברכה
סימונה פלג

שלום רעות.
התנצלות על התשובה מאוחרת. אני מציעה לשאול את רופאת המשפחה למי לפנות.
בברכה
סימונה פלג

אלי שלום,
ראשית זה בהחלט גיל נכון לדבר על הנושא. בפרט אם הילדים מעלים אותו. ודרך אגב לגבי כל נושא. כמובן בהתאם לגיל הילד. ולענינינו: מאחר ואתם האמנם במה שעשיתם המסר והכוונה יהיו בהתאם למה הכוונה: כשהם שואלים אתם יכולים להגיד: יש טקס כשבן נולד.יש הורים שעושים את הטקס ויש הורים שלא עושים אותו וזה בסדר גם בדרך הזו וגם בדרך הזו. עכשיו: מה שחשוב הוא, איך אתה אומר את הדברים? אם תיהיה מהוסס ולא בטוח בעצמך. זה ישמע בהתאם. אם תישמע בטוח בעצמך ומאמין בדרך זה ישמע נורמאלי ובסדר לחלוטין. אשמח להתעדכן ולדעת איך הלך. בברכה, סימונה פלג.

בוקר טוב עדי.
לא הייתי לוקחת סיכונים ,למרות שלא בולע, לשים לב ולהקפיד שלא יקח השערה לפה. לא מסיברה במילים. אלא מנקה השערה ואף יכולה להראות לו, איך אני מוציאה השערה מהמוצץ וזורקת לפח. במיוחד שהוא מבין והוא תקשורתי.
בברכה
סימונה פלג

ערב טוב יובי
מזל טוב להולדת התאומים,
אני מציעה כדי לצאת מהלופ שנכנסתם לבקרים של רעש, לחשוב מה כן אפשר לעשות כדי שבהוקר יהיה יותר נעים ושקט, ההסברים כרגע לא עוזרים ולכן לא הייתי מסבירה שוב ושוב, אלא חושבת מה כן לעשות.
בנוסף, אפשר לשבת איתו ולתכנן מה עושים בבוקר. שיהיה הסכם בינכם.
אשמח להתעדכן
בברכה
סימונה פלג

ערב טוב לוטוס
אינני יועצת הנקה ולכן אנסה להשיב מראות עיני והבנתי.
אני יודעת שהמעבר לבקבוק מאתגר.
אך , מעודד לקרוא שהיא כן אוכלת חצי בקבוק.את מציינת שאם היא רעבה היא כן יכולה לסיים, אז יכול להיות שהמטרנה יותר משביעה וזב מספיק לה לאותה ארוחה.
אז אולי כשהיא אוכלת מהבקבוק לא צריך להוסיף מההנקה,
לדעתי.
אני מציעה גם להתיעייץ עם יועצת הנקה שמבינה יותר.
בברכה
סימונה פלג.

ל.א ערב טוב
אנסה לעזור בכמה טיפים:
נראה לי שנכנסת עם בנך קצת למאבקי כוח. העקשנות והדרך שהוא רוצה לעשות או לעשות דברים ,באמת מתישה ומעייפת.
ולכן:
נסי להרפות לשבוע מלהגיד לו ולהסביר לו על חשיבות נושא .הפיפי , ההרטבה , השטיפה וכו..
הוא גם מרגיש את העייפות שלך והעצבים.
לגבי הלילה , אני מבינה שקשה לקום ולהחליף וכו.. אבל אין ברירה יקרה.
לגבי המקלחת, אני מציעה שתסכמי איתו מתי הוא הולך להתקלח, להכין אותו מראש.ואם מתנגד לא יכול לעשות משהו אחר. אלא לעמוד בהחלטה המשותפת שהייתה לכם.
כל טוב
סימונה פלג.

בוקר טוב ליעד.
לדעתי זהו גיל מתאים למעבר למיטת ילדים, עם מגן כמובן.

בברכה,
סימונה פלג

בוקר טוב צילה,
אינני יכולה לענות לך בוודאות מה נכון ומתאים יהיה לתינוקך. כשאני חושבת על זה בצורה אוביקטיבית ולא ממקום רגשי אני חושבת שנכון יהיה לא לקיים שיחות וידאו, כי אין לו ההבנה ויש מצב שזה דיי יבלבל אותו שהוא רואה אותך ולא חש.
אך, כשתהיי בחול יקרה, הקשיבי ללב שלך. ואם תחליטי שכן, ואמא תגיד לך שהיה קשה אחרי השיחה. אז התשובה להמשך ברורה.
בברכה
סימונה פלג,
תהנו ומזל טוב.

שלום גבי,
אתה מציין שלעיתים היו הצלחות וגם אם קטנות הן הצלחות
אני בטוחה שלתקופה האחרונה שכולנו עברנו היתה גם השפעה.
ולכן,
אני מציעה להפסיק להעיר לו ולהזכיר לו ללכת לשירותים. כלומר להוריד המלל סביב ההליכה לשירותים,
כשהוא מפספס, לא להעיר לא להסביר לא להתעצבן, ללכת איתו לנקות, ללבוש בגד נקי וזהו.
איך מגיבים בגן? המדיניות סביב נושא הבריחה?
בברכה
סימונה פלג

גבי יקרה,
שמי מור, ואני סטודנטית לייעוץ חינוכי בהתמחות בגיל הרך באוניברסיטת ת"א עם ניסיון בהדרכת הורים.
קראתי את הדילמה שהצגת, ואשמח להתייחס למה שהעלית בתקווה לסייע לך בתהליך.
את מתארת מצב בו אתם מנסים ללוות את ילדכם בתהליך הגמילה מהטיטולים אך הוא עדיין "מפספס", ולא עושה את צרכיו בשירותים.
אני יכולה להבין כי זהו תהליך ארוך ומתסכל, בייחוד לאורך התקופה אותה עברתם; ושאלתך נוגעת לאופן בו כדאי להמשיך בנקודה זו.

תהליך הגמילה של הילד מורכב מהתפתחות קוגניטיבית בו הוא מבין כי הוא צריך להיפרד מהטיטול, וכי את הצרכים עושים בשירותים; מהתפתחות רגשית, בה הוא חווה מבוגרים שמאמינים בו כי הוא מסוגל לשינוי; והתפתחות מוטורית- היכולת לקחת את עצמו פיזית לבד לשירותים.
למעשה, כשאנחנו כהורים חושבים להתחיל את תהליך הגמילה של ילדנו, אנו צריכים להפנות לעצמנו כמה שאלות:
1) ישנה הבעת עניין מהילד להיגמל מהטיטול?
2) תדירות עשיית הצרכים פוחתת והוא מראה יכולת שליטה מסוימת על הסוגרים?
3) הוא מודע לשוני בצורך בין קקי לפיפי?
4) הטיטול המלא מציק לו?
5) האם הוא מבקש לעשות צרכים כמו הגדולים?

לכן אמליץ לכם גבי, לשאול את עצמכם את השאלות הללו, מאחר והציפייה מהילד להיות בשלב בו הוא טרם נמצא עלולה להיחוות על ידו ככישלון וכחוויה שלילית.
כאשר תראו כי התשובות לשאלות שהצגתי למעלה חיוביות, אז כדאי להאיץ את התהליך בתשומת לב להיותכם דבר ראשון אמפתיים כלפי הילד, מביעים אהבה ומכילים את הפספוסים ומחזקים את הפעמים כאשר הוא מצליח לעשות בשירותים.
לייצר לו אופציה נוחה ללכת לעשות את הצרכים לבד, לעזור לו. להכין אותו על ידי סיפורים ושירים, לקנות יחד ישבנון ולדבר איתו על זה, וכו'. וחשוב לא פחות- לעבוד ביחד עם הגננות- ליישר מולן קו על מנת שיעשו את אותו הדבר כמו בבית.

זכרו כי התהליך לא קורה ברגע, וכי עבור הילד זהו תהליך משמעותי של עצמאות והיפרדות מן תשומת הלב הייחודית עם המטפלים כאשר מחליפים לו. אם התהליך יחווה עבורו כחיובי וכמוצלח, זה יתרום לו לתחושת מסוגלות בשינויים אותם יעבור בהמשך.

מאחלת לך בהצלחה רבה, ואשמח להמשיך לענות לשאלות נוספות אם יעלו כאלו.

בוקר טוב ענבר,
מתנצלת על איחור התגובה.
מציעה לפנות לייעוץ רפואי, מדברייך אני יכולה להבין על השינוי שבתך עוברת, כניסה לגן לפני חודש, יחד עם זאת הייתי יותר שואלת ויותר עירנית מה קורה איתה בגן.
בנוסף, לא הייתי גומלת אותה עתה מהמוצץ. עדיין לא.
בבררכה
סימונה פלג,
אשמח להתעדכן.

שלום שרית,
סעו ותהנו, בנך מכיר את אמך כך שלדעתי הוא לא ירגיש בשינוי דרסטי מדי. אינני יודעת לכתוב בוודאות איך בנך יגיב לשיחת הוידאו.
לכן תני וסמכי על אימך ועל שיקול הדעת שלה האם נכון שיראה אתכם בוידאו או לא.
לגבי שאלתך על הפחתת הנזק והחרדה, זכרי יקירה, איך שאת תעבירי לו המסר והגישה כך הוא יקבל את הדברים. הוא ירגיש אותך . אז... קחו נשימה עמוקה סעו תהנו תחזרו עם אנרגיה מרעננת וטובה. וזה המסר שבנך יקבל.
בבררכה
סימונה פלג

שלום רב שרית.
נעשו מחקרים רבים אשר מראים שהתינוק מושפע רבות ממצבה הנפשי של האם, עוד משלב האוברות.
מכאן נוכל להסיק שכאשר תשאירי את התינוק עם הורייך, אשר מכירים את התינוק היטב ומטפלים בו תקופה, והתינוק מכיר אותם (על פי מה שספרת), ותסעי עם בעלך לחו"ל על מנת לנפוש, לחלוץ חלציים, לנשום אויר ולהרגע, ההשפעה דווקא תהיה חיובית מאוד על התינוק שלך.
כאשר תחזרי אליו לאחר מנוחה אמיתית בה תשחררי לחצייך בעודף סומכת על הורייך שיעשו עבודה טובה בשמירה ובכל הנוגע לטיפול בילד,
תוכלי להיות שקטה ונינוחה, ולתת לו את כל האהבה שיש לך לתת לו, ותראי כיצד יהיה גם הוא, נינוח ואהוב ובעל יכולת נתינה רבה של אהבה לאמו שלו.

שלום נעמי.
ליבי איתך על תיאור הקושי והתסכול שאתם חווים כהורים על בתכם שקשה לה בגן. ואני רוצה להסב את שתומת ליבכם לדבר בסיסי כאם כהורים, מה אתם מרגישים? מה תחושת הבטן שלכם על הסיטואציה שנוצרה. יחד עם זאת אני חושבת שכנה שיחות עם מנחה שתוכל לתת לכם נקודות למחשבה וראיה שאולי לא ראיתם עד כה.
ועוד
השנתיים האחרונות אנחנו חווים טלטלה בכל קנה מידה על כל אחד מאיתנו זה משפיע אחרת על אחת כמה וכמה על ילדינו ולכן יכול להיות שחלק נוסף לקושי ההסתגלותי של בתכם קשור גם לפן הזה. וצריך לפעול אחרת.
אשמח להתעדכן איך ומה קורה עם בתכם ואיתכם.
בברכה
סימונה פלג