פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

הי סימונה,

התחלנו לגמול את בני בן השלוש מטיטולים כשהיה בן שנתיים ושמונה (כמעט חצי שנה עברה!) והוא עדיין מפספס הרבה ואינו יוזם הליכה לשירותים.
כשמציעים לו לפעמים הוא מסכים ללכת לשירותים ולפעמים הוא לא משתף פעולה אבל זה לא מרגיש כמו חרדת אסלה.
בתחילת התהליך לפעמים היו מקרים בודדים שהיה יוזם אך זה נעלם.
אנחנו עדיין כל כמה זמן מזכירים לו ללכת לשירותים כדי שלא יהיו פספוסים. אם אנחנו לא אומרים כלום הוא מפספס וכך גם קורה בגן שבו הוא נמצא.

איך את מציעה לפעול במצב זה?

תודה,
גבי

שלום, אני ובעלי טסים סוף החודש ל 5 ימים, יש לנו תינוק בן 8 חודשים שנשאר בבית עם הוריי, אמא שלי מטפלת בו יום יום. מה עליי לעשות/לא לעשות כדי למנוע ממנו כמה שיותר חרדת נטישה?
האם שיחות וידאו יועילו? או יעשו נזק?
האם יש דרכים למנוע או להפחית ממנו חרדה?

שמח לעזרתכם

הבת שלי בת 2.5 בגן פרטי, בשנה שעברה היא היתה מגיעה בשמחה, אומרת בקושי לנו שלום חטוף והולכת לחברים שלה שהיו מחכים לשחק איתה .

השנה החברים הטובים שלה עזבו לגן אחר. הגננות של הקבוצה שלה עזבו, והבקרים שלה מתחילת שנה הפכו

למסכת בכיות נוראיות ובלתי נגמרות, היא לא רוצה שנלך מהגן נצמדת אלינו וכמעט כל היום לא נכנסת לקבוצה שלה.

הגננת הראשית נוטה להאשים שזה בגלל שאנו לא מביאים אותה מספיק מוקדם בבוקר - הקדמנו וזה לא עזר, שאנו לא משחררים וכדומה, אבל אני לא מרגישה שהצוות מנסה לעשות משהו יצירתי לפתור את הקושי. - ניסינו להישאר איתה קצת , לשחק איתה וכו' אך אין שום שינוי.

ניסינו גם שהסבתא תביא אותה ומיד תלך [אולי זה בגללנו...], אבל זה לא עזר, ואנו ממש אובדי עצות, בבוקר נותרים עם תחושה קשה כי יודעים שהילדה בוכה הרבה משעות היום, לא פעילה בפעילויות וגם מרגישים שהצוות לא מייחס לעניין חשיבות.

אודה לנסיונכם ולדעתכם.

שלום,אני רואה שלפני כמה שנים נשים רשמו את אותה בעיה כמו של הבת שלי השאלה אם הבעיה נפתרה ואיך טיפלתם הזה
הבת שלי מושכת כבר במשך 3 חודשים בערך מושכת בעיקר לפני שינה או אחרי או יכול להיות גם בזמן הרדמות לא יודעת מה לעשות אני מיואשת ניהיה לה כבר שיער קצוץ ודליל , הייתה בחורה ששלחה לי תגובה על הנושא שאמרה כדי שהשיער יצמח שוב צריך לגלח את השיער לא יכולה לעשות את זה לבת שלי אני יכנס לדיכאון חוששת שהשיער לא יצמח לה מפחדת נורא עליה ועל זה שזה שיזיק לה מדי יום

שלום,
יש לי ילד מתוק בן 3.5, הוא ביישן מאוד
הוא מסוגל לשחק עם ילדים אחרים ולהנות איתם ולצחוק, בעיקר בפעילות יחידנית ולא עם הרבה ביחד
אבל עם מבוגרים זה שונה לגמרי - הוא ממש מתעלם בצורה קיצונית
מתייחס למבוגרים כאילו הם אוויר, לא ייתן אפילו כיף למבוגר שהוא למשל חבר טוב או אפילו לסבא שלו.
לגננת הוא יכול רק להנהן עם הראש ופשוט לא יכול להוציא מילה מהפה כשהוא מדבר עם מבוגרים
כשהוא למשל צריך פיפי הוא יבוא לגננת ופשוט יבהה בה, עד שהיא תבין שהוא בעצם מתכוון שהוא רוצה לעשות פיפי
איתנו, ההורים, הוא משוחרר לגמרי ומדבר הרבה
בגיל מאוד מוקדם כבר שמנו לב שהילד צורח ובוכה כשהוא בידיים של אחרים ובמשפחתון הראשון שבו היה הוא טופל עם אישה מאוד מוחצנת שהייתה מדברת בלי סוף.
חשוב להגיד שאני ואישתי גם אנשים בעלי אופי מופנם סה"כ ובעברינו גם היינו ביישנים. אבל היום אנחנו מאוד חברתיים, משתלבים ומדברים וצוחקים עם אנשים.

הייתי מאוד רוצה לעזור לילד שלי להיות פחות ביישן ולפחות שיוכל לדבר קצת עם מבוגרים
אני כמובן יודע לא ללחוץ עליו ואני משתדל להיות רגיש למצבו ולא לעשות מזה עניין
אני חושש שמצבו יכול להוביל לחרדות חברתיות ואף לדכאון אם זה לא יטופל אז אני רוצה לעשות כל מה שביכולתי כדי לעזור לו.
מה אפשר לעשות ?

שלום לכולם, הייתי רוצה לבדוק אם התופעה הזו מתרחשת גם אצל ילדים אחרים:
ילדתי(בת 3.5), קמה באמצע הלילה ואומרת שהיא צריכה לעשות פיפי, לרוב היא ניגשת לשירותים בליווי שלי או של זוגתי וחוזרים לישון. לעיתים רחוקות, טרם הגעתה לשירותים היא מתחילה לצרוח, ולא מוכנה להירגע דקות ארוכות, מתאפקת ומחזיקה את הפיפי, מיישרת את הגוף אם אנחנו מנסים להרים אותה ובאופן כללי מתנגדת לכל דבר.
בסופו של דבר אנחנו מושיבים אותה על האסלה, היא עושה פיפי, נרגעת וחוזרת לישון כאילו כלום לא קרה.
למרות שזה קורה לעיתים מאד רחוקות, הייתי רוצה לבדוק אם אחד מכם ההורים נתקל בהתנהגות שכזו והאם זה "נורמלי".
תודה

שלום
יש לנו ילד בן 3.5 מתוק אמיתי, שובב, מצחיק מלא באנרגיות ! שיהיה בריא;)
יש קטע כזה שכשאנחנו צריכים לצאת מהבית לאן שהו, ןהוא מאוד רוצה גם כן, זה יכול להיות לפארק לקניון או למשםחה, אבל בכל זאת בבית הוא מתעכב, בכל שניה עוצר ליד משהו ומשחק איתו, משחק, שלט, כל דבר שקורא לו הוא עוצר ומתעכב על זה, ואני ברקע מתחילה כבר להתעצבן שאני קוראת לו אלף פעם
,אז אני מתחילה "לאיים" : טוב, אנחנו כבר שעה ככה , לכן עכשיו נעלה להתארגן כי אחר כך יהיה מאוחר ,ו משמע... לא נצא. אז עכשיו אתה בא? לפעמים בא. לפעמים אומר כן וממשיך בשלו. ואז מאבדת סבלנות ופשוט מוותרת על היציאה. מה שקרה היום. לאחר מכן הוא בכה.והסברתי שזהו זה מאוחר. םעם הבא יתארגן בזמן ונצא בזמן. כל יציאה או שאנחנו מאחרים, או שצריך הרבה זמן להתארגן מראש, מה שאני שונאת כי אני צזחעה, ואני כל כך שונאת לחכות לאחרים. ואני רגילה שמחכים לי. בגלל שאני שונאת להזיע מעדיפה להתארגן אחרונה.
העיכובים האלה בבית נורא מתסכלים אותי. באופן כללי נורא מתסגל אותי לבקש ולקרוא לו מיליון פעם בלח תשובה, תגובה כלום. רק כשענמ מעלה טון הוא שומע וגם לא תמיד. מה עושים?

מה גם שהוא צוקח הרבה םעמים מהסיטאציה, או הוכה אן התוכניות השתבשו.

ואני באמת לא יודעת איך להגיב חוץ מהבעצבים בחוסר סבלנות כבר

יש לנו טקס שינה שמתחיל בשעה 7 שכולל ארוחת ערב מקלחת ומיד מיטה. יש פעמים בודדות שהיא עושה קצת בעיות אבל לא משהו שקשה להתגבר עליו. בתקופה האחרונה (שבועיים האחרונים בערך) היא ממש עושה בעיות... דורשת בבקבוק ועוד מבקשת שיהיה בקבוק שלא עד הסוף, מבקשת טלוויזיה, כל שנייה קמה אלינו לדבר, מדברת בטון בוכה צועק ומפונק והתחילה להוריד טיטול ולעשות קקי על המיטה. כל זה היא לא מוכנה שאבא שלה יתערב בכלום ורק אני אהיה פעילה מה שמקשה עליי מאוד . אנחנו כבר עייפים יש לנו עוד תינוק בבית הצרחות האלה המלחמות האלה מתישות, מה שגם היא הולכת לישון מאוחר ולפעמים אני אפילו נרדמת איתה זה פוגע בביחד שלי ושל בעלי. מציינת שבמהלך היום שום דבר מזה לא מורגש, תודה רבה

היי, האם קיים ספר או מקור מידע כלשהו (שואל בעיקר עבור סבא וסבתא) שיש בו הסברים וחוקים לדברים של ״עשה ואל תעשה״ עם תינוקות וילדים קטנים?

הכוונה היא לדברים שהם כנראה צריכי להיות Common Sense להורים,
אבל לאנשים שהיו הורים לפני כמעט 4 עשורים פחות...

ברור שאי אפשר לנחש מראש כל סיטואציה אפשרית שהם לא מודעים לסכנות ולדברים שלא נהוג לעשות עם ילד קטן, אבל אולי כן יש ספר שמסביר בצורה ברורה עקרונות ואת הדברים החשובים מבחינת בטיחות.

לדוגמא - כשנותנים ענבים לחתוך לאורך ולא לתת שלמים, לא לתת לילד לגעת בחוטים (גם אם לא מחוברים כרגע לכלום) או דברים שיכולים להיות בעיתיים לגבי ההבנה שלו של מה ״מותר״ ו״אסור״, וכו.

תודה.

היי ,פעם ראשונה כאן ואשמח לעזרה.
יש לי 2 בנות- הראשונה בת 2שנתיים ו 3 חודשים והשניה בת 10 חודשים.
הם נכנסות לראשונה למעון והם אוסרים על ענידת עגילים מבחינה בטיחותית.
יש להם חורים באוזניים ואני לא רוצה להוציא להן אותם, איך אוכל לשמור? האם יש משהו אחר שאפשר לשים במקום?
מבחינת המעון אין פשרות.
ואני לא רוצה לעשות להן אח"כ שוב חורים..

אשמח לרעיונות ,בבקשה!!
תודה למגיבות /מגיבים :)

מעניין אותי איך נכון לנהוג? להגיד ? לילד בן שנה וחצי שבפעוטון ילד לוקח לו את המשחק והוא מצפה שהגננת תעזור לו? בגן השעשועים ילדה לוקחת לו את הצעצוע (במקרה הזה האופניים ) והוא עומד עם פנים עצובות פגוע ורק מבקש ללכת הביתה. מה אני כאמו או כסבתו צריכה להגיד לילד עצמו ולעשות? כיצד נכון לנהוג עם הילד האחר שלוקח לו את המשחק?

שלום
יש לי תאומיקס בני 8 חודשים. הם עדיין לא הולכים לגן ואני הדמות העיקרית שנמצאת איתם בבית. לפעמים באה בייביסיטר לעזור לי או משפחה שבאה לבקר אבל בגדול אני איתם רוב הזמן ובעלי עובד ומגיע בערב ונמצא איתם בערב ובלילה ובסופי שבוע. ושמתי לב שלאחרונה הם ממש מעדיפים את בעלי. למשל כשאני איתם והוא יוצא מהבית הם בוכים אפילו כשאני לידם, והרבה פעמים כשאני מחזיקה אותם הם מושיטים אליו ידיים שייקח אותם ולא רוצים להיות עליי. מיותר לציין שכשהמצב הפוך למשל כשהוא איתם ואני יוצאת לרגע הם לא בוכים ואף אדישים וכשהם עליו הם אף פעם לא רוצים אליי. זה גורם לי לחשוב שהם לא אוהבים אותי ושאני אמא לא טובה. אולי אני עושה משהו לא בסדר? אני לא רואה שבעלי מתנהג אליהם ביותר סבלנות ממני או עושה משהו שונה ועדיין מעדיפים אותו. אשמח להסבר למה זה קורה ולעצות איך להתמודד עם המצב.

שלום יש לי תינוקת בת חודש שממש קשה לה להרדם. לרוב לוקח לה הרבה זמן להרדם וגם כשהיא כבר מצליחה להרדם
( נרדמת רק בידיים ) היא לא נינוחה בשינה. היא ניזונה מתמל אבל לאחרונה החלפתי לה לתמל עם מרשם לאחר בדיקה של רופא
מה ניתן לעשות כדי להקל עליה את השינה?

היי
יש לי שתי בנות(2:3, 9 חודשים)
הייתה הפסקה של אלימות מהגגולה לקטנה ועכשיו זה חזר.. לא ברור לי למה?! הגדולה מקבלת את מלוא תשומת הלב והבמה.. מה ניתן לעשות? אנינו מסבירים מענישים וכו ומה שהכי מתסכל שלפעמים אני ובעלי מגיבים בצעקה או בכעס ולפעמים תופסים כדי להזיז את הגדולה אני יודעת שזה גרוע אבל מה ניתן לעשות? פליז עזרה ❤אנחנו מותשים

שלום יש לי תינוקת בת חודש שממש קשה לה להרדם. לרוב לוקח לה הרבה זמן להרדם וגם כשהיא כבר מצליחה להרדם
( נרדמת רק בידיים ) היא לא נינוחה בשינה. היא ניזונה מתמל אבל לאחרונה החלפתי לה לתמל עם מרשם לאחר בדיקה של רופא
מה ניתן לעשות כדי להקל עליה את השינה?