קנאה

בני בן השנתיים ותשעה חודשים מגיב בתוקפנות בכל פעם שאני פוגשת בקרבת הגן/הבית חברה ומשוחחת איתה, או מקבלת שיחת טלפון מחברה/משפחה ומגיבה כלפיה בשמחה.
אני מניחה שזה סוג של רכושנות על היחס האוהב שלי, אבל התגובות שלו - נשיכת היד שלי, צביטות, שריטות וכשאני מרימה אותו סטירות, גורמות לי מבוכה וחוסר אונים.התגובות שלו מיידיות, כלומר אני לא מספיקה להחליף מילה וכבר "חוטפת".
אני מסבירה לו שוב ושוב שהתגובות האלה לא נעימות לי/ אסור לנשוך וכו', שאני רוצה לדבר ושיחכה בסבלנות, אך הוא ממשיך להגיב באותה דרך.
יש לציין שמבחינה חברתית לוקח לו זמן "להפשיר" ושהתקשורת החברתית שלו עוד לא מפותחת והוא יחסית מעוכב מבחינת מיומנויות חברתיות עם בני גילו.(עם מבוגרים הוא מתקשר מצויין). כמו כן באופן כללי המזג שלו נוח ונעים, אין לו התקפות זעם והוא ילד שמח ואהוב שמקבל שפע תשומת לב (בן בכור ועדיין יחיד).
אשמח לקבל הנחיה איך להגיב וממה זה יכול לנבוע.