פרפקציוניזם אצל ילד בן 5

הי,
בני כמעט בן 5, בשנתיים האחרונות הפך להיות (אני מניחה שבעידוד שלנו) מאד תחרותי.
בגן עולה קושי לעבודות יצירה שלא אוהב לעשות. הבנו שבגיל הזה הרבה בנים לא נמשכים לתחום היצירה ועושים אותו כי חייבים, אבל לא משקיעים בפרטים וכו'.
הבעיה היא שאני וגם המטפלות שלו בגן, חושבות שהוא פרפקציוניסט, שהוא חושב שלא יצא לו יפה כמו לאחרים והוא משווה את עצמו ולכן נמנע מלנסות.
הפרפקציוניזם הזה כמובן משתק אותו באיזושהי צורה.
מרוב שהוא לא משקיע ולא מעונין לעשות מעבר למינימום בתחום, הוא לא מפתח את תחום הציור, פחות מתאמן בהחזקה של עיפרון/צבע/טוש ואני חוששת שיגיע עוד שנה לכיתה א' לא מוכן מהבחינה הרגשית והפיזית.(הצורך לשבת שעות רבות ליד שולחן ולכתוב/לעשות עבודות).
כמו כן, נמצא שיש לו גמישות יתר וחגורת כתפיים חלשה.-בתחום זה אנחנו מנסים לטפל בחוג שחיה ובפעילויות כיפיות של גן שעשועים אחר הצהריים.
שאלתי היא, איך ניתן להמעיט את הצורך שלו ב"מושלם"? לא להיות כל כך מודאג מהתוצאה ולהנות מהתהליך?
כיוון שאומרים לי שגם אני כזו אני רוצה לעזור לו כדי שיהיה לו יותר קל ממה שהיה לי. אני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה.
אני עובדת איתו מעט בבית ביצירות שונות, ומעודדת אותו, ומחמיאה לו על הדרך ועל הניסיון. אנחנו הרבה פעמים מחמיאים לו כשהוא מנסה לעשות משהו שמלחיץ אותו, או שאנחנו מרגישים שהוא נמנע ממשהו וכשהוא מנסה בכל זאת ומתגבר על הלחץ/פחד אנחנו מעודדים אותו ומדגישים בפניו שהכי חשוב לנסות ונותנים לו דוגמאות שגם אנחנו מנסים למרות ש...
האם יש דרכים נוספות שעלינו לנסות? בינתיים אין ממש שיפור בתחום היצירה בגן.

תודה על ההתייחסות