מבולבלת : איך להתנהג עם בני 6 ו8

שכחתי להוסיף שהילדים יכולים רגע אחד להיות מתוקים וממש חכמים ולעזור ורגע אחרי זה אם משהו לא מוצא חן בעיניהם לקלל ולהרביץ- גם לי וגם לסבתא וגם ולהורים שלי. מה גם והקטן תמיד מחקה את ההתנהגות של הגדול גם עם הוא לא קשור לויכוח. הרבה פעמים יש ריבים ביניהם על משחקים / ממתקים / סתם משהו .
1. אני לא יודעת אם התנהגות זו היא תןצאה של הטראומה של אובדן הורים או שהם תמיד היו ככה
2. אני משתדלת כל פעם שהם פוגעים בי מילולית או פיזית( לא באמת כואב, אבל זה עיניין עקרוני) להסביר להם בצורה רגוע למה זה פוגע ולמה אסור לעשות את מה שהם עושים, המצב השתפר, אבל נראה לפעמים שהם לא יודעים איפה עובר הגבול בין משחק ואלימות -
שאלה: איך אני שמה ומדגישה את הגבול הזה ומבהירה מה מותר מה אסור ולמה?
ואיך עם זאת אני לא פוגעת בהם רגשית כי אני לא יודעת איפה בדיוק הנקודות הרגישות בעקבות מה שקרה
3. איך מדגישים לאח הקטן יותר שיש לו אישיות משלו והוא לא אמור לחקות את אחיו הגדול במיוחד, כשהגדול עושה משהו לא בסדר...
תודה רבה מראש על העזרה...
מקווה שהמצב מובן, כי אני ממש מבולבלת