איך להגיב כשאין שיתוף פעולה?

שני שלום,
כהורים כדאי שיהיה לנו מגוון של תגובות במצבים שונים עם הילדים, ממנו נוכל לבחור את הפעולה המתאימה. וגם מבחינת הילד, זה בסדר גם אם לא תמיד את בוחרת את התגובה האידיאלית, אלא "סתם" מתנהגת באופן אנושי, מתעצבנת עליו לקראת השינה וכועסת.
הבן שלך נמצא בגיל שנתיים שהוא גיל המרד. הוא בודק את יכולותיו לעמוד מולך, להתנגד לך ולהשפיע על המתרחש בבית, ואת יכולתך לשרוד את ה"מרידות" הללו. נשמע לי שנפגעת באותו מקרה באופן אישי, והגבת באופן אישי. אולם מבחינת הילד הסרבנות היא משהו התפתחותי, שלב שהוא עובר. עצם הקשירה של הצחצוח עם הקראת סיפור לא נראית לי בעייתית - את מן הסתם מעוניינת שהוא יצחצח שיניים ותעשי כל שביכולתך כדי שההרגל הזה יתקבע. הייתי רוצה עבורך שלא תתייחסי לסרבנות רק כאל פעולה המכוונת נגדך ונגד רצונותייך. אפשר לומר לו במהלך אחד הימים, שצחצוח שיניים הוא חלק ממה שאנחנו עושים כשהולכים לישון. אפשר לעשות זאת בדרך משחקית - לתאר את כל השלבים, לצייר אותם בקומיקס, וכדומה. וכמובן להסביר לו מבחינה רפואית מדוע הדבר חשוב. וחשוב שיהיה ברור המסר שאת מחייבת אותו לצחצח שיניים מדי ערב, ואם הוא לא יעשה זאת, הוא יילך לישון בהרגשה לא נעימה.