ילדה קשה

הבת האמצעית שלי, בת 9, היא מה שנקרא "ילדה קשה". קשה מאוד להציב לה גבולות. גם בבית וגם בבי"ס. היא מאוד חכמה. יודעת בדיוק איפה נקודות החולשה של כל אחד. מתווכחת עם מורים, יוצאת משיעורים כשהדברים לא מסתדרים לשביעות רצונה, בעבר היתה מפריעה למהלך השיעור ומסוגלת לגרום לכל הכיתה לא ללמוד יום שלם - כיום נוקטת בשיטה זו פחות ופחות ופשוט יוצאת החוצה להרגע. ענישה אינה יעילה ואינה מהווה גורם מרתיע. נקיטה בגישה נוקשה עמה מביאה לפיצוצים. היא בעצם מצפה לקיים דיון על גבולות או קביעות של מבוגרים ולא לקבל זאת ככלל שהמורה קבעה וזהו. לפעמים סובלת מחוסר שקט כשאין לה מה לעשות. לא מסוגלת לסבול כשמשעמם בכיתה בעיקר אם המורה חוזרת שוב על החומר ואז מתעסקת בדברים אחרים (ציורים) והדבר מפריע למורה. בעבר אבחנו אצלה קושי בויסות החושי. לאחרונה נאמר לי שמדובר בעצם בהפרעת קשב - האם זה נכון? האם מנסיונכן טיפול נוירוהתפתחותי (עיסויים, תרגילים, וכו') אכן מועיל?

ההתלבטות: מצד אחד השנים עושות לה טוב. אני רואה שיש שיפור בהתנהגות עם השנים. תדירות הפיצוצים קטנה והעוצמה שלהם גם כן אז אולי הדברים יסתדרו עם הזמן. מצד שני אולי בכל זאת היא זקוקה לטיפול מקצועי כלשהו כדי למנוע בעיות (נפשיות?) בעתיד ? ואם כן, איזה טיפול?
אגב, ניסינו טיפול פסיכולוגי אבל הילדה לאחר זמן ממש סירבה לשתף פעולה וגם לא ראינו התקדמות - (הפסיכולוגית לא יכלה לומר מתי ואם תהיה התקדמות או כמה זמן ימשך הטיפול) - אז הפסקנו. ועוד הערה: היא הילדה הכי קטנה בכיתה (ילידת דצמבר) ותלמידה מצוינת.
תודה וסליחה על אורך השאלה.