התייעצות

שלום אפרת,
אתם נוהגים נכון. אני אל הייתי מכניסה לחדר כדי להרגע, בודאי לא כעונש, שיבכה כמה שהוא רוצה. אני יודעת שזה לא נעים לשמוע, אבל ככל שלא תראו שזה מפריע לכם כך תרד המוטיבציה להמשיך לבכות. חשוב לענות לו בקצרה ואחר כך להתעלם מהבכי אם אתם מרגישים שזה בכי מניפולטיבי שהו אחלק ממאבקי כוח. כל התייחוסת לבכי - מגבירה אותו, כי היא מזכה בתשומת לב.
כמו כן הוא לא קובע אם אבא או אמא ישכיבו אותו לישון, ואם החלטתם מהסביות שלכם שבאותו יום אבא משכיב אותו כך יהיה, סיפור זה לא חובה בכלל, ואם לא רוצה אפשר לוותר עליו. ושוב, לא משנה כמה הוא בוכה.
לגבי צחצוח השיניים בבוקר, לי זה לא נראה קריטי כרגע, אבל אולי כדאי לעשות את הבוקר יותר איטי והדרגתי ייתכן שאחרי התעוררות משינה יותר קשה לו לעבור בין מצבים ולכן הצחצוח מפריע לו.

ומה לעשות בנוגע למכות הקלות ולנשיכות בזמן שהוא בוכה ולא מרוצה כשאומרים לו לא על משהו?כשהוא כועסהוא אומר "אני לא אוהב אותך, לא חבר שלך, לא מדבר איתך" וכיו"ב. בד"כ אני כועסת עליו מאד כשמרביץ ולעיתים מכניסה או7תו לחדרו ואומרת שאני לא מדברת איתו כרגע עם התנהגות כזאת.. האם זה נכון לעיתים לתת מכה קטנה בחזרה ביד ולומר לו שכמו שזה לא נעים לו גם לי זה לא נעים? מה הכי נכון לעשות במקרים כאלה?

שלום אפרת,
ממש ממש לא. בשום פנים ואופן. צריך לומר על המכות בצורה תקיפה וברורה שזה אסור, ולהפסיק אותן פיסית, כלומר להרחיק את היד שלו. זה הכל.