חרדת נטישה או בעיה התנהגותית

בן זוגי גרוש ואב לילד בן שנתיים, הילד היה בן שמונה חודשים כשנפרדו הוריו.
לאחרונה החל הפעוט "לזרוק" את עצמו על הרצפה כשמסרבים לתת לו משהו או להסכים למה שביקש., תרגמנו זאת כפינוק יתר והחלטנו להתעלם מהתנהגות זו כדי לגרום לו להפסיק. ואכן, כשהוא רואה שאין מתייחסים אליו הוא קם ומבקש בדרכים אחרות.
מעבר לכך הוא שהוא מטיל את עצמו על הרצפה בצעקות וצווחות - לאחרונה, הוא נוטה שלא להסכים שאף אחד יעשה למענו מלבד אביו. רק אבא מביא לו מוצץ ואם לא הוא אז הוא זורק את המוצץ ומעיף אותו.רק אבא מאכיל אותו/מקלח אותו/מעיר אותו/מרים אותו וכו'. זה הגיע למצב שבן זוגי יצא מהמכונית לרגע, הוא התחיל לצווח ולצרוח "אבא,אבא". אביו עובד בחו"ל ומידי חודשיים נעדר לשבועיים-שלושה. מעבר לכך הוא מקפיד לקחת אותו לפחות פעמיים-שלוש באמצע שבוע וכל סופשבוע שני, מחמישי עד שבת לפחות.
שאלותי רבות הן אך אתמקד בעיקרן: 1) האם הילד סובל מחרדת נטישה?זה למרות שהוא גדל לסיטואציה ואינו מכיר משהו אחר? 2)האם לילד תחושת זמן והוא "סוחב" את נסיעות העבודה כמטען רגשי חריג ? 3)איך אפשר לסייע לו? 4)האם הילד סובל מבעיה התנהגותית? כיצד ניתן לטפל ?
לכאורה, נרדמה שחלק מהתנהגות זו נובע מפינוק, אך אינני יכולה להתעלם מהעבודה שאביו נעדר מידי חודשיים בערך לתקופה לא מבוטלת בחיו של פעוט ויכול להיות שהדבר משפיע דווקא עכשיו. כשהוא איתנו, אני משתדלת להמחיש ולתמלל כל דבר שמתרחש כדי שהוא יבין שכשאבא שלו הולך אפילו לרגע, הוא מיד יחזור. גם כשהוא הולך למס' שעות, באני מסבירה וזה לא ממש עוזר, התחלה זה כרוך בבכי וצעקות וחוסר רצון לשתף פעולה ואחר כך תוך הסחת דעתו הוא נרגע ומשתף פעולה.
אציין שאינני זרה לו כלל, הוא רגיל אלי ומכיר אותי ואת ילדי היטב. כך שהוא לא חושש במחיצתינו, נהפוך הוא...הוא אוהב להיות איתי ועם הילדים ונהנה אצלנו מאוד, גם כשבן זוגי נמצא איתנו ונאלץ להתפנות לדברים אחרים כשבנו אצלנו, ילדיי מעסיקים את בנו והוא נינוח עד שלפתע בלי שום סיבה מתחילה התנהגות הזו החדשה שאינני יודעת ואינני מבינה כיצד לטפל בה. נדמה לי שאביו חסר לו, אך קשה להבין מדוע... הרי הוא לא גדל איתו באותו בית וסבל מפרידה פיזית מאביו כשהוריו נפרדו, ומצד שני אביו דואג לקחת אותו אלינו הרבה מעבר לכתוב בהסכם וזאת כדי לטפח את היחסים ולבסס אותם היטב לעתיד. הילד אהוב ומתוק וכואב לי לראות אותו סובל ובוכה במן אמונה שאביו "נעלם"... גם אם זה לרגע.
מה עושים?