תודה על אוזן קשבת

שלום משה
לגבי החיטוט באף: זו נראית לי תגובה פיסית לחרדה בה בנך נמצא האירועים חברתיים. הייתי מנסה לומר לו משהו בנוסח: "שמתי לב שכשיש סביבנו אנשים רבים, אתה מרבה לחטט באף. יש ילדים שמחטטים באף כשהם מתביישים ומרגישים לא נוח. גם אתה ככה?" הידיעה שלו שאתה מבין את המתחולל בעולמו הפנימי תקל עליו מאוד. בנוסף, הייתי מציעה לעזור לו למצוא דרכים אדפטיביות יותר להתמודדות עם הלחץ בשעת אירוע חברתי. כגון: לצאת החוצה לפינה שקטה ולהירגע; לאחוז בידך וכו'.
לגבי הקשיים החברתיים בגן: אני מציעה להתייעץ עם הגננת ולנסות לחשוב יחד כיצד לשלב אותו באופן הולם יותר בגן. אתה ואשתךיכולים, לדוגמא, להגיע לגן באופן חד פעמי ולארגן פעילות נחמדה, בתיאום עם הגננת. זה יכול להעלות את קרנו בעיני הילדים. בנוסף, הייתי מנסה להזמין חברים הביתה בשעות אחה"צ.
אם אתה מרגיש שהקושי החברתי הוא נרחב ועמוק, אני מציעה לגשת לאיש מקצוע שיעמוד על שורש הבעייה, ויעזור לילדך למצוא דרכים אדפטיביות יותר להתחברות עם בני גילו.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית
טל' להתייעצות: 054-5551479