מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- העלבות מוגזמתיעל08/08/2011
הי, יש לי שני דברים שהייתי רוצה עצה לגבי הדרך שעלי להגיב כלפי בתי בת השנתיים:
1. בתקופה האחרונה היא נעלבת ומתחילה לבכות כל פעם שאני אומרת לה לא על משהו או מסבירה שאסור, גם אם זה בשלווה וגם אם ביותר תקיפות.
אני רוצה שבתור בן אדם היא תדע להשלים עם סרוב של אחרים.
איך עלי להגיב כשהיא בוכה? להתעלם או להסביר לה שהיא לא צריכה להעלב, ושזה מסוכן וכו'? חשש שלי שאם אני כל פעם יתחיל להסביר לה שהיא לא צריכה לבכות זה ימשוך את התשומת לב לבכי והיא רק תמשיך..
2. היא עוברת עכשיו תקופה שהיא מסוגלת לחזור על משפט אחד פעמים רבות, אפילו חצי שעה אם אנחנו בנסיעה (אמא, אמא, אמא אמא...) (עכשיו לילה?, עכשיו לילה?, עכשיו לילה?...) וזה פשוט מוציא אותי משלוותי! בהתחלה אני עונה, אח"כ מתעלמת ואז שהיא מגבירה את הטון של השאלה בעצבנות אני גם מגיבה בטון גבוה ואני מרגישה שזה לא טוב.
מה לעשות? להתעלם? אמרו לי לנסות להסיט את התשומת לב שלה למשהו אחר אבל זה הופך אותי לסוג של צוות בידור וגם הפתרון הזה לא מחזיר לי את שלוותי..
תודה רבה !
יעל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר העלבות מוגזמת - תגובה
סמדר ריינר08/08/2011שלום יעל,
את עדיין לא יכולה ללמד ילדה בת שנתיים לווסת את ההעלבות שלה. את כן יכולה לא לעשות עניין גדול, גם מהשאלות החזרתיות וגם מההעלבות שלה. כשאת אומרת לא זה לא גם אם היא בוכה. על שלוותך, את אחראית ולא היא. אם תצליחי באופן עיקבי להישאר רגועה, היא תבין שהיא לא מקבלת תשומת לב באופן הזה וזה יפחת מעצמו.
עם זאת, כאשר הילדה שלך שואלת שאלות באופן אובססיבי, אומנם זה לא נכון לשתף עם זה פעולה אך מצד שני זה מראה על סוג של חרדה או מצוקה שיש לה. ייתכן שאת מצפה מילדה בת שנתיים להחזיק את עצמה, להעסיק את עצמה, ובכלל להבין דברים שהם מעבר ליכולות של הגיל שלה. יכול להיות שזה גם בגלל שאין לך סבלנות, וזה מובן, לא לכולנו יש. יחד עם זה אי אפשר לגלגל את זה על הילדה. בגיל שנתיים ההורים בהחלט מהווים עדיין חלק גדול מהזמן סוג של צוות הווי ובידור כי ילדים בגיל הזה לא יכולים להעסיק את עצמם זמן רב לבד. לכן אם זה קשה לך, אולי כדאי לחשוב איך את יכולה להשיג עזרה בעניין הזה, או לגייס עוד בני משפחה שיהיו איתה לפעמים, או להפחית מתח בתחומים אחרים בחיים כדי לפנות יותר סבלנות, וכו'.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם בדיכאון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
