בת 3 לא תמיד כל כך נחמדה...

שלום רב!
ביתי בת 3. כבר מגיל קטן הגידול שלה היה לא תמיד פיקניק עבורנו. היא לא אהבה לישון ובכתה המון, נראה שסובלת מסף גירוי מאוד נמוך למגעים שונים וכואבת מאוד מהר ובקלות ממכות קטנות. כמו גם סף תסכול גם נמוך.
אמנם יש לי לא מעט שאלות אך מעסיקה אותי הסוגיה של התנהלותה מול אנשים מסביבה- מהקרובים ביותר- אנחנו, דרך סבא וסבתא ועולם כולו-גננות, חברים שלנו ואנשים אחרים.
נראה שלוקח לה זמן עד "שמפשירה" ומצליחה לתקשר. כלומר אם נגיד רואה את סבתא אחרי אפילו מספר שעות/ימים שלא ראתה אותה היא יכולה להיות ממש לא נחמדה אליה (להסתכל אליה במבטים כעוסים ולהשמיע קולות של חוסר רצון). בכלל כשמחייכים או מביטים בה- ישירות התגובה היא של פנים זעופות כך שנדרשת איזו התנצלות קטנה מצידנו...לעומת זו היא כן במקרים מסויימים מסכימה להתנהג בכבוד ולעיתים יש קשר לאינטרס שלו מול אותו אדם.
אני שואלת את עצמי רבות את השאלה האם אני חייבת להכריח אותה להיות נעימה לאנשים?? מעבר ללהסביר לה מה עוד אפשרי??