אגרסיביות אצל בן חמש

יש לי ילד בכור בן חמש שכל ההתנהלות שלו בבית היא בטונים אגרסיביים, כועסים. מתעניין בסרטים אלימים (ספיידרמן, גורמיטי, וכאלה, לא מעבר לכך). משחק משחקים אלימים עם החיות והצעצועים שלו, רוצה לקרוא רק ספרים שכוללים אלימות, הספר החביב עליו הוא סיפורי המיתולגיה היוונית שחלקם עקובים מדם (זו גרסה לילדים אבל בכל זאת). מעבר לזה הוא משחק עם אחיו בדחיפות כולל תנועה אלימה של הפה כאילו עוצר בתוכו את הזעם (אחיו הקטן צוחק ומרוצה, זה לא מגיע לכאבים), הוא אפילו מחבק אותי בזעם עצור כזה, במן אגרסיביות. הוא מבקש בקשות בטון אלים, תוקפני (אמא, תביאי לי מייד! - ובצעקה). אנו מסבירים, מדגימים, אומרים "בלי אלימות". צפיית הסרטים שלו מוגבלת לשעה ביום (דיוידי אחד וזהו, ואין בבית טלוויזיה למבוגרים, ואין משחקי מחשב). מנסה לומר שלא השפעה סביבתית..אנו נחמדים אליו, נמצאים אתו המון, יותר מכל ילד אחר בסביבה שלנו. הוא במסגרת חצי יום בלבד, ובחופש בכלל לא במסגרת כי אני לא עובדת. גם המגע שלו עם ילדים אחרים עשוי להיגמר לא טוב מהסיבה הזו. למשל היה פה חבר בגילו והם השתוללו והבן שלי משך לו בחולצה כמו שהוא עושה לאחיו (משיכה הלוך חזור שבסופה הם נופלים אחד על השני וצוחקים. עם אחיו זה אף פעם לא נגמר בבכי), אבל החבר נבהל ובכה ונעלב. שוב, דיברנו על זה ועל איך לא להיות אלים עם חברים והוא גם מאוד נלחץ בעצמו מהתגובה של הילד והסביר לילד ש"זה ממש לא היה משהו כל כך רע שעשיתי!", אבל זה לא מקרה בודד. הוא גם מגיב תמיד מוגזם, הגננת אומרת. מישהו נוגע בו בטעות הופא מפרש את זה כתוקפנות רצינית וחובט בילד, לא חזק, אבל הוא מחזיר לו למרות שהילד עשה משהו בטעות. האם זה מזג? (חשוב לי לומר שהוא לא היה תמיד ככה, לדעתי זה הולך ומחריף בשנה האחרונה. בתור בן שלוש הוא היה עדין מאוד, רגיש כזה). האם מדובר בתופעה של גיל ארבע-חמש? מה עוד עושים חוץ מלהסביר ולהדגים?