ילד עם התקפי זעם

בני בן שנתיים ושבעה חודשים, בכל הזדמנות מתעצבן, על דברים טפשיים, עצבים שמתבטאים בצרחות עד כדי איבוד קול (שעה של צרחות סתם ככה באמצע הלילה, במהלך היום כשהוא לא מקבל את מבוקשו וכו'...) זה יכול להימשך דקה, חצי שעה וגם שעה וחצי, ויכול לא לקרות בכלל כמה ימים, או לקרות 10 פעמים ביום. אנחנו מנסים להיות עקביים ולהישאר אדישים, להסביר לו שאם הוא רוצה משהו הוא מוזמן לדבר, ומידי כמה דקות להציע לו להירגע. בשלב כלשהו הוא מסכים להירגע. הבעיה היא שלא תמיד אנחנו מצליחים להישאר סבלניים ומתחילים להשתגע בעצמנו (צעקות ועצבים...).
דבר שני - אובססיה לאמא. הוא לא מוכן כמעט שום דבר לעשות עם אבא, אפילו שיוציא אותו מהאוטו, ילך איתו לשירותים וכו'... אמא אמא אמא, כמו מנטרה בכל שלב של היום. גם בלילה כשהוא מתעורר הוא יקרא לי 1000 פעם... מעצבן ביותר.
בגן, אגב, הוא מאוד מאוד עצמאי.
קראתי אינספור פעמים על גיל שנתיים האיום, אבל כמה זה באמת נמשך?..
הילד מאוד תקשורתי, חברותי ואהוב מאוד בגן, ובמשפחה הרחבה שמקיפה אותנו מידי יום. בבית הוא ואחיו מקבלים שניהם יחס נפלא ושווה, ומאוד אוהבים זה את זה (אחים תאומים) כשהאח מסתדר יופי ולוקח הכל בקלות.
איפה אנחנו טועים?...