ביתי בת השמונה

שלום לילי,
לא אמת ממש לא אמורה לתת לה לבוא למיטה. נראה לי שהידלה סובןלת מחרדות וכדאי שתפני להדרכת הורים לגביה. גם העובדה שהיא לא מצליחה להיות אצל אביה בלי לבכות, היא דבר שצריך לשים לו גבול. זה שהיא בוכה זה לא אומר שאת יכולה וצריכה לקבל אותה חזרה אחרי שעתיים או לתת לה לבכות לך בטלפון. אבא נמצא שם ושהוא יתמודד. גם לך יש חיים ואת זקוקה למיטה משלך ולזמן פנוי משלך. זה כנראה לו ברור לך, ולכן זה גם לא ברור לה והגבולות מתערבבים. חשוב שהיא תדע שזמן אצל אבא הוא זמן אצל אבא, שלה יש מיטה משל עצמה ולכםיש מיטה משלך, ושאת תצליחי לשים שם גבול ברור. מה זאת אומרת את לא מצתיחה לגמול אותה משינה איתך? צריך להיות ברור לשתיכן שאת קובעת ולא היא, וגם אם היא בוכה כל הלילה היא ישנה במיטה שלה. היא כבר בת 8, אין לזה שום סיבה.
העדר גבולות ברורים מגביר את החרדה אצל ילדים כי הוא משדר להם שיש להם להם הורים חלשים ואז הם בעצם לבד. לכן אם את נותנת לה לישון איתך בלילה את מגבירה את החרדה שלה ולא עוזרת לה.