מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מעבר לחטיבת בינייםאור16/08/2011
שלום רב,
בני בן ה-12 עולה השנה לכיתה ז' , הוא מטופל בזריקות של הורמון גדילה עקב גובהו הנמוך (יחסית לגילו) כרגע גובהו 1.36 ס"מ , הוא מודע לכך כי הטפול הגיע לא עקב חוסר בהורמון אלא כגיבוי לפי החלטת הרופא. בשבועות האחרונים אני חשה באי שקט אצלו ובהתבודדות , לאחר שמספר פעמים ניסיתי לדבר איתו הוא היה אומר שמשהו מטריד אותו אך לא הרחיב בנושא ואני מצידי לא רציתי לעורר את הנושא למרות שחשתי בכך. לפני כיומיים הוא החל לבכות באמצע הלילה ורק לאחר ש"לחצתי" עליו הוא סיפר שהוא מפחד שילדים שיפגוש (ילדים חדשים) ילעגו לו על גובהו.
אני לא יודעת כיצד להגיב, מה לומר כדי לעודד , להסביר ולתת לו בטחון ועידוד.
האם אני צריכה לקחת אותו לשיחות עם פסיכולוג? אנא עזרו לי אני ממש פוחדת שילדי יחל את שנת הלימודים ברגשות אלה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר נא התייחסות אני זקוקה לעזרה.
אור17/08/2011* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמעבר לחטיבת ביניים - תגובה
ליאת גרוס19/08/2011שלום אור
הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לאהוב אותו כמו שהוא. זה מאד מאד משמעותי. הדבר השני שאת יכולה לעשות זה להיות כתובת רגועה (עד כמה שניתן) איתה יוכל לדבר על חששותיו ותחושותיו. גם זה מאד משמעותי.
את לא יכולה להגביה אותו ואת לא יכולה למנוע ממנו את החששות ההגיוניות ואת הקושי שיחווה בהמשך חייו סביב נושא זה. הגיוני שהוא יחוש עצוב. יש לו סיבה טובה. תרשי לו. תאפשרי לו. תהיי שם בשבילו. תני לגיטימציה גם לעצב.. תביני אותו ותהיי איתו בבאסה לפני שתנסי להרגיע .
במקביל תדגישי בפניו את כוחותיו ונקודות החוזק ואת ההצלחות הרבות שצבר עד כה בחיים.
שיחות עם פסיכולוג יכולות לעזור אבל רק אם הוא מעוניין. התגובות שלכם חשובות ומשמעותיות לא פחות. אם זה קשה ניתן לפנות להדרכת הורים קצרה.
קשה כהורה להבין שאנחנו לא יכולים לתקן לילדים את העולם ולמנוע מהם כאב.
הלוואי והיינו יכולים...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
