בני וחבר שלו....

שלום עדי,
את צודקת, אם את לא תצליחי לשים גבולות לאותה אם, לא תוכלי לתת דוגמה לבנך איך מציבים גבול לחבר. חשוב שתזכרי שאף אחד לא יכול להכריח אותך לקשר בניגוד לרצונך. כאן חשוב מאוד להיות עיקביים וקצרים. כשהיא מתקשרת לא להיכנס איתה לשיחות. אם את מזהה את הטלפון שלה, כמובן שעדיף שלא תעני. אם תתמידי - היא בסוף תתייאש אבל לזה ייקח זמן, חשוב להחזיק מעמד ולהיות עיקבית. אם אין לך אפשרות לזהות את השיחה, וענית, חשוב שתהיי מאוד קצרה וברורה - תגידי לה מייד במשפט הראשון שסיכמתם שהיא לא מתקשרת אלייך, ולכן את מסיימת את השיחה כאן. אל תיגררי איתה לשום שאלה שלה. אל תחששי להיות לא נחמדה או במקרה שהיא לא מאפשרת לך לסיים את השיחה פשוט לנתק אותה. היא בונה על זה שקשה לך להיות "רעה" אבל חשוב מאוד שתביני שזה לא רוע אלא פשוט אסרטיביות. תתמידי בכך מספר שבועות והיא תבין את המסר.

תודה על תשובתך המהירה!
הבעיה היא שהיא נוהגת גם להתקשר לבית והרבה פעמים בני עונה והיא שואלת אותו אם הוא רוצה לבוא אליהם...כביכול עוקפת אותי..(כבר ניתקתי את הקו הרבה בגללה)
אין לי ספק שגם אם אתעלם ממנה כמה ימים היא פשוט תגיע לביתי ותרצה לדבר.אני שוקלת לא לפתוח לה עד כמה שזה נשמע "אכזרי" פשוט נמאס לי לגמרי מהקשר הזה!

מקווה שיהיה לי הכוח להתנתק ממנה .עצוב שפסיכולוגית צריכה להגיע למצב כזה שכביכול לא "מבינה" מצבים ..
הבנתי שאסור לי לדבר איתה בכלל בגלל שיש לה יכולת דיבור ושכנוע מעולה!ובזה צדקת בכל מילה!

שוב תודה!
עדי