נגעל מאחיו הקטן

יש לי ילד בן ארבע וחצי, יש לו אח בן שנתיים וקצת. הוא מאוד משווה ביניהם (אותו חיבקת יותר זמן, הוא קיבל שתי סוכריות וכולי), והוא מקנא, ומעבר לזה לא מתייחס אליו הרבה. אין להם "רגעים יפים", לרוב הם פשוט משחקים אחד לייד השני בלי להפריע ובלי להתייחס זה לזה. אני לא שמחה שאין ביניהם אינטראקציות חיוביות, אך לא מנסה בכוח לייצר אותן. אני מנסה שהגדול יקבל הרבה זמן לבד (מעוד בחינות הוא עבר תקופה לא קלה ואנו מנסים להקל עליו ולתת לו הרבה תשומת לב ותמיכה ומשחק אישי). מה שרציתי לשאול זה לגבי תופעה שהיתה מאז שהבן הקטן היה ממש תינוק - הבן הגדול נגעל ממנו. זה אומר שהוא לא מוכן לעשות איתו אמבטיה, לא מוכן לשתות מכוס או בקבוק שהוא שתה מהם, לא לקחת ביס אם האח הקטן שלו נגס במשהו, לא לשכב ולשבת במיטה של אחיו הקטן (לדבריו היא מלאה פיפי וקקי - טענה מופרכת כי הקטן טרם נגמל). הוא מביע את הסלידה שלו בכל הזדמנות, אנו מתעלמים ממנה, והוא גם לא אומר את זה בהתרסה (וזה ילד שיודע להתריס), כך שלא נראה לי שהגועל שלו מונצח על ידי התגובות שלנו.עד כה לא הייתי מאוד מוטרדת מהתופעה הזו, חשבתי שתעבור, אך בכל זאת היא נמשכת, ואני לא אוהבת אותה. אני מרגישה שככל שהילד הקטן שלי יבין יותר, זה יגרום לו לתסביכים, הוא ירגיש שהוא מגעיל ומלוכלך, כי זה מה שאחיו חושב עליו. לא מתחשק לי שזה יקרה, הבן הקטן שלי יפיפה וכובש ומקסים, הוא באמת ילד שובה לב. אני מבינה שאחיו לא יכול ולא רוצה לראות את זה, אבל מפה ועד להיגעל - זה ממש נראה לי מוגזם. מה עושים? איך להפסיק את התופעה הזו שנמשכת תקופה מאוד מאוד ארוכה? תודה על העזרה!