בן 5 כעסים וחוסר משמעת

שלום רב, בני הבכור בן 5 ועולה לגן חובה, יש לו אח קטן בן שנה וחצי.

בני הבכור שאינו ממושמע כלל. הוא די שובב, מאוד פיזי ולעיתים הוא מסוגל לדחוף או להתנגש חזק בנו ולמרות שמבקשים ממנו להפסיק הוא ממשיך. זה מצחיק אותו ואינו מתייחס לבקשות שלנו להפסיק, עד שבסוף אנחנו כבר כועסים עליו ומרימים את הקול ואז הוא נעלב ומתמקד בזה שכעסנו עליו ולא במעשה שעשה. כך גם עם זריקת חפצים/ בגדים, צעקות בכוונה (עם צחוק) למשיכת תשומת לב מיידית, או דיבור מזלזל ולא מכבד "זה לא עניינך" או "תפסיקי עם הדיבורים האלו", הוא מתמקד בחווית הכעס שלנו ונעלב, שמגיע אחרי מספר רב של בקשות והוראות כיצד נכון וצריך להתנהג.
זה בעיקר בבית מולנו או מול הסבא וסבתא שלו ופחות קורה בגן הילדים או מול ילדים אחרים. (קורה גם שם אבל בתדירות הרבה יותר נמוכה).
בנוסף הוא דורש תשומת לב תמידית כאשר אנחנו איתו ולעיתים דורש אותה בכוח, יגביר עוד יותר את קולו וידרוש את התשומת לב במיידי. אין לו סובלנות רבה להמתין למשהו שהוא חופץ בו.
כל ההסברים שלנו לא מועילים והוא כועס על זה שכועסים אליו ומאיים אלינו בחזרה (אם...אז...) למרות שהוא טוען שהוא מבין מה הוא עושה לא בסדר.
חשוב לי לציין שזה היה כך גם לפני לידת אחיו התינוק, התינוק רק הקצין התנהגויות כאלו שהיו עוד לפני.
חשבתי כבר כמה פעמים לקחת אותו לאבחון או טיפול כלשהו לשליטה בכעסים ובדחפים, רק אני לא יודעת בדיוק מה יכול להתאים. האם כדאי לעשות אבחון כלשהו? כיצד עלינו לנהוג מולו? הסברים רבים (וגם לבסוף הרמת קול) ממש לא עוזרים. תודה מראש!
אימא אוהבת שרוצה לעשות שינוי... (-: