התקפי זעם בלתי מוסברים ומסוכנים

אני פונה אליכם מאחר והילדה שלי שהינה כמעט בת שש וחצי , השנה תתחיל כיתה א'. דורשת תשומת לב בלתי פוסקת כמעט, וגם אז בלי שום התראה מוקדמת היא מתעצבנת, בגלל שהבגדים שהכנתי לה לא לטעמה, לא שמרו לה פרוסת חלה וכו', הסיבות מגוונות מאוד ובד":כ לא חוזרות על עצמן. התעלמות מהצווחות הנוראיות שהיא משמיעה מביאות אותה להרביץ, להרוס את הבית, לברוח לכביש, להוציא את חגורת הבטיחות אם אנחנו בנסיעה וכיוצא בזה. כך שלא ניתן להתעלם מכך. יש לה אחות ואח גדולים וגם סבלנותם כלפיה פקעה לחלוטין. אחרי שההתקפים הללו הרסו את טיול הבר מצווה של הבן, הוא פיתח אליה שנאה של ממש, וקשה שלא להאשים אותו. היא סוחטת מאיתנו כל כך הרבה כוחות שבעלי פשוט מבקש שאחפש לה מסגרות כך שתשעה בבית כמה שפחות, מה עושים?