בכי בגן

בסך בכל עד כה הלכה 6 ימים לגן.

הגן שהיא הולכת הוא במסגרת בי"ס מגיל שנתיים ועד 12...והם לא מאמינים ב"תקופת הסתגלות" של הילד עם ההורה, כלומר, מהיום הראשון היא נשארה עימי מספר דקות בלבד ואז אני עזבתי, להבדיל אלף הבדלות מישראל.
אני ממש לא מאמינה בדרך הזו, אבל זה מה שיש כאן....ובהתחשב בכך שזו מסגרת של 3 שעות בלבד, אז אולי יש להם יותר ניסיון ממני להבין מה שהם עושים?!

מצטערת על האחור בתשובה.
בכל מקרה שתיכן צריכות לעבור תהליך של הסתגלות, אני שומעת אותך מוטרדת למרות שאת מבינה שזה חלק מהתהליך התקין של הסתגלות ופרידה. להפך זה מצביע על התקשרות טובה של ילדתך אליך ועל בגרות קוגניטיבית היא מגיבה לסביבה החדשה. השפה שלה היא בכי.
שתיכן צריכות להיות משוכנעות שהמסגרת הזו בסופו של דבר נכונה וטובה לה. את אותו שכנוע פנימי שלך את צריכה לשדר לילדה ולהעביר אותו במילים. לספר על הדברים הטובים שמחכים לה בגן, לקרב את דמות הגננת או הסייעת כדמות שמחכה לה ונמצאת עבורה בגן, ולאפשר גם חשש ובכי. לדבר על כך שבהתחלה כשלא מכירים חוששים ובוכים אבל את משוכנעת שהיא תתרגל ותהנה. אפשרות נוספת היא להביא חפץ אישי מהבית.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית התפתחותית