שאלה

שלום גלית,
פשוט להגיד לה שאת נוסעת כי את זקוקה לחופשה. יהיה בכי וקושי, אפשר לחבק אותה ולהבין אותה, אבל את לא חייבת שהיא תסכים שתיסעי, את לא צריכה לשכנע אותה, את לא צריכה אישור שלה או הבנה שלה. מותר לה לכעוס, זה בסדר, את בכל זאת תיסעי.
עם זאת שלושה שבועות זה נשמע לי מעט ארוך, בהתחשב בעובדה שמדובר בילדה שאת אולי סוג של הורה יחיד עבורה ויש לה חרדת נטישה. במקרים כאלה כדי יותר לקחת חופשות קצרות מרובות יותר מאשר חופשה אחת ארוכה. אולי תבדקי אם את יכוה לפצל את זה לשבוע וחצי ועוד שבוע וחצי במועד מרוחק יותר.

היי
תודה על תגובתך המהירה.
לצערי אינני יכולה לפצל את הנסיעה מאחר ומדובר בטיסה לארה"ב (20 שעות נסיעה,עלות כרטיס....)
האם היא יכולה לפתח חולי ? (חום,דיכאון)
האם כדאי לשוחח עימה בטלפון מדי יום למרות שאני יודעת שתבכה במהלך השיחה וגם לאחריה.
האם אני גורמת לה נזק נפשי?
יסורי המצפון קשים לי מאודדדד.
תודה רבה.
גלית

שלום גלית,
אני לא יודעת אם היא עלולה לפתח חולי ודיכאון, אלה לא דברים שאפשר לצפות מראש, בודאי שחשוב שתשוחחי איתה מדי יום. אם כבר החלטת לנסוע, יסורי מצפון לא יעזרו לך וגם לא לה, חשוב לשדר ענייניות וביטחון במה שאת עושה. אם את תיקחי את זה בקלות, זה יעבור גם אליה. אני לא בעד נסיעה כל כך ארוכה, אבל נזק נפשי זו הגדרה מאוד כללית ואין לי איך לענות לך על זה. זה לא רצוי בעיני, אבל זה לא טראומה לכל החיים ואני בטוחה שהיא תתגבר אם את תשדרי קור רוח.