בת שלוש לא מעוניינת בחברה

שלום, בתי בת שלוש ורבע, בת בכורה וילדה שופעת חיים, נבונה מאוד, סקרנית ואוהבת לשחק. עם זאת עד כה לא גילתה עניין ממשי במשחק עם בני גילה, וגם לדברי המטפלות בגן היא מעדיפה בד"כ את חברתן על פני משחק עם הילדים. אני מניחה שחלק מזה נובע מעובדת היותה בת בכורה שהיתה גם בת יחידה עד לאחרונה, ולכך שכל המשפחה (אנחנו, סבים משני הצדדים, דודים, חברות שלי וכו') תמיד הרעפנו עליה הרבה מאוד תשומת לב וזמן. עם זאת חשוב לי להדגיש שאני וב זוגי אנשים חברותיים מאוד ונמצאים הרבה בסיטואציות חברתיות רחבות (ארוחות, פיקניקים, מסיבות) עם חברים או המשפחה המורחבת, ולבתי מזדמן להימצא הרבה בחברת ילדים אחרים. בנוסף בחודשים האחרונים אנחנו מנסים להפגיש אותה באופן יזום עם ילדים מהגן, ואז בד"כ הבילוי מוצלח אך לא נראה שיש לה רצון ממשי ליזום מפגשים כאלה בעצמה.

ההתלבטות שלי היא כזאת: ראשית, עד כמה מדובר בנטיית אופי שלה, באיזה מידה זה שלב בהתפתחות ועד כמה - אם בכלל - רצוי שנתערב כדי לסייע לה ביצירת קשרים חברתיים (ואיך כדאי לעשות את זה). אני מאמינה שלגיטימי לחלוטין אם באופייה היא לא תהיה שוחרת חברה באופן מיוחד, אך חשוב לי לעזור לה במידה והיא זקוקה לחיזוק.

מה אתן אומרות?