לכ' סמדר ריינר

שלום אוקסנה,
אני חושבת שזה בסדר שהגננת לא מאפשרת לו לקום במאצע האוכלל ומחבקת אותו כשהוא בוכה, היא לא מורידה לו את הביטחון, אלאל להיפך מחזקת אותו בכך שהיא מחבקת אותו ומציבה לו גבול. ילידם זקוקים לגבולות כדי לחזק את הביטחון העצמי שלהם.
לגבי העובדה שהיא לא נותנת לו לצאת אם הוא לא אכל, פה אני פחות מסיכמה איתה, אני חושבת שאם הוא יישאר רעב זו בעיה שלו, (אלא אם הממש ממש רזה או שיש לו בעיה בריאותית) וחבל להיכנס איתו למאבקי כוח בעניין הזה, אם הוא יבין שאחר כך הוא נשאר רעב הוא כבר יעשה את החישוב שלו להבא, בלי שום מאבקים.

שלום ותודה על תגובתך,
היום הילד פשוט לא רוצה ללכת לגן. בגן זה היה משהוא לא רגיל, היה בוכה הרבה, לא ירד כל הדרך עד הגן וגם בגן מהידיים. ועד עכשיו הילד אומר לי "הגן סגור". בגלל כל המצב הזה הילד לא רוצה גן, הילד אחר מהגן התחיל להרביץ לילד שלי בגלל שהילד שלי בוכה. לפי מה שהבנתי מהגננת שכל המצב הזה עושה אותו נמוך. וכל זה בגלל שהילד, לא רוצה לשבת עם כולם בזמן האוכל, ובגלל שהוא לא אוכל מה שהגן נותן (האוכל שהגן רוצה לתת לילד - זה בשביל שהילד ילמד ללעוס). מה לעשות כדי שהילד לא ירגיש נמוך מהילדים אחרים בגן?
תודה

שלום אוקסנה,
כדי כדי לחזק את הביטחון העצמי של הילד שלך כדאי שתעודדי אותו, שיש לו כוחות להתגבר, שהוא לא חייב לבכות, הוא יכול להתמודד, הוא יכול לאכול את האוכל שבגן, זה אוכל שטוב עבורו, ושהוא ילד גדול, מוכשר, וחכם, אין סיבה שהוא יבכה מכל דבר ואכן יש דברים שהוא בודאי מצליח בהם יפה בלי לבכות, ותני לו דוגמאות של הדברים האלה.