מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- נתק מהמשפחה וילד בן חמשענת11/09/2011
שלום רב, אני אם יחידנית מבחירה לילד יחיד ומקסים בן חמש. מאז שהוא נולד הדגשתי בפניו את "היש" במשפחה על כך שיש לו סברא וסבתא ודוד ודודה ובני דודים והילד נראה היה "שמח בחלקו". לפני כשנה עקב וויכוח מר שגם הילד שלי שבזמנו היה בן ארבע היה עד לו הקשר ביני לבין אחי, דודו של הילד נותק אנחנו כבר לא מתראים עם ילדי האח לא מתארחים אצלהם לא אומרים אפילו שלום אחד לשני אני ואחי. עם הילדים הוא קצת בקשר אבל לא באותה תדירות. המשפחה קרועה בגלל הדבר הזה. הוריי מתייסרים גם הם אין שום דרך להחזיר את המשפחה ל-מה שהיא הייתה והשאלה שלי מבחינת הפגיעה בילד. איך אני אמורה למזער את הפגיעה הזו בילד שלי כואב לי עליו שהמשפחה הגם ככה קטנה שלו הצטמצמה לדודה וסבתא וסבא זקנים. אני אכולת רגשות אשם מנסה שתהיה לו איזה שהוא סוג של קשר וביקורים עם האחיינים אצל הסבתא אבל זה לא זה. אני פשוט אובדת עצות. האם עליי לפנות ביחד עם הילד לטיפול פסיכולוגי? האם תוכלו להציע לי דרך להתמודדות? בתודה מראש,
ענת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר נתק מהמשפחה וילד בן חמש - תגובה
סמדר ריינר12/09/2011שלום ענת,
אני לא חושבת שרק בגלל הנתק מהדוד צריך לפנות לטיפול פסיכולוגי עבור הילד. אם כבר אז עבורך אם זה מציק לך.
אני חושבת שתחושת האשמה שלך היא לא במקומה. להיפך, אני לא יודעת את הפרטים אבל יכול להיות ששמת קץ למצב בלתי נסבל, שבו אולי פגעו בך מאוד ורמסו את הכבוד שלך ובזה נתת לילד דוגמה חיובית, שיש מצבים שלא צריך לסבול אותם יותר? אני כמובן לא מכירה את הפרטים, אם התאור הזה נוגע בך ואת מרגישה שיש בו ממש, אולי אפשר להגיד אותו לעצמך במקום ריגשי האשמה. עדיין יש לילד הזה הרבה דברים, ולא נראה לי שאת צריכה לעשות יותר ממה שעשית, מלבד לנסות להרגיש פחות אשמה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה אלכוהוליסט/ית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
