רוצה להפסיק לכעוס

ערב טוב,
ביתי הבכורה כבת ארבע, לפני כשנה ילדתי את בני השני.
לאחרונה, מעבר להצקות ה"קטנות" כלפי אחיה, באופן סיסטמטי אינה מוכנה להפרד ממני לטובת אביה, משפחה וחברים לגן (בגינה מעדיפה להצמד אלי מלשחק עם חבריה) אציין שבעבר היתה ילדה מ א ו ד חברותית וסתגלתנית, היא הודפת את כל הסובבים אותי המנהלים איתי אפילו שיחה פשוטה.
היא מנהלת איתי עימותים על כל דבר שאפשר, תוך כדי סצנות ולעיתים התעלמות ממני ומבקשותיי.
במקביל, היא דואגת במהלך היום לדשן אותי בהמון מילות אהבה ומחמאות "אני רוצה רק אותך" אותך אני הכי אוהבת בעולם", אנחנו החברות הכי טובות בעולם" וכדומה...
מבחינת הגננת מדובר על ילדה מאד נוחה, מנומסת והיא לא מרגישה בדבר.
כשאיני בסביבה הדברים מתנהלים כשורה.
בזמן איכות שאני מעניקה לה מדי שבוע היא עסוקה בלכעוס עלי כי איני עושה דברים בדיוק כפי שהיא מכתיבה לי... או שטוענת שאינה רוצה לבלות ללא אחיה.
הדבר יוצר אצלי תיסכול הגורם לי במקום לתת יותר - דווקא לרצות להתרחק, להמנע...
האם הכל ביטויי קנאה???