אי הכנת שיעורי בית

שלום דורית,
דעתי ענישה היא לא הדרך, זה גם לא יועיל וגם יגרום נזק. קודם כל הייתי בודקת, באיזה מקצוע? האם כל הפעמים באותו מקצוע? האם זה מעיד על קושיבאותו מקצוע? בעיה בתקשורת עם המורה? , הייתי מבררת איתה בכלל - למה? מה קרה, מדברת איתה, יש הרבה עבודה לעשות לפני ענישה.

סמדר בוקר טוב, ואלפיי תודות על הזמן שהקדשת לי במענה.
לגבי שאלותייך: בשלושת הפעמים אי הכנת השיעורים היו במקצועות שונים, הבעייה היחידה שיש לביתי זה שמצב החברתי חשוב לה מעבר למצב הלימודי, ביתי מגיעה להשיגים גבוהים, היא ילדה משכילה (אבל עצלנית גדולה) מערכת היחיסים שלנו מאוד "בריאה" ופתוחה. ולפי דברי הילדה "שכחתי", ושוב לדעתי זה חוסר חשיבות לעניין ולא קושי בעשיית השיעורים,
לגבי המילה "ענישה" כנראה שלא הסברתי את עצמי כראוי, כוונתי היתה דרך להתמודד עם הבעייה.
גמר חתימה טובה

שלום דורית,
בתך נמצאת בגיל שבו אכן החשיבות עוברת למצב החברתי, זוהי התנהגות נורמלית. אני חושבת שבגיל הזה מעורבות אינטסיבית שלך במידת הכנת שיעורי הבית שלה אי לא הכרחית וגם לא רצויה. חשוב שתעבירי את האחריות אליה. כל עוד את עסוקה בזה מאוד, היא עלולה להיות עסוקה בלהתנגד לך, ולשנוא את הלימודים. הלימודים הם אחריות שלה מול בית הספר, אם היא לא מכינה שיעורים, הציונים שלה ירדו, בשלב מסויים, אם את לא תיקחי אחריות על זה זה יתחיל להציק לה. כשזו תהיה המוטיביציה שלה - זה כבר מקום אחר. הילדה הזו היא כבר לא בגיל שאת אמורה לשבת לה על הראש שתכין שיעורים. זה כבר לא כל כך מתאים.
אני מציעה לך לנסות להילחלץ פחות, לימודים תמיד אפשר להשלים, חוויות ילדות וחוויות חברתיות לא, את יכולה לעמוד לרשותה כשהיא צריכה עזרה, את לא יכולה לרצות במקומה ללמוד.

תודה רבה על עזרתך, קראתי והפנמתי