סתירה בין החינוך הביתי לבית ספרי

מחמת אילוץ גיאוגרפי משפחתי וכלכלי (שלא לא לא עומד להשתנות כרגע) ביתי לומדת בביס שאינו תואם (בלשון המעטה) את השקפת עולמי (דתי קיצוני -למשל - איסור מוחלט על גלישה באינטרנט. זהירות וסלידה מה"אחר") הבעיה היא שביהס מחנך שכל השקפה אחרת היא אסורה ופסולה ואין מקום לחשיבה ביקרותית ולפלורליזם - כך שאיני יכולה לאמר "אנחנו חושבים אחרת", אני חושבת שכן מותר...." בפשטות. כמו כן הסביבה האנושית סביב הילדה היא פאנאטית בהתאם.
אני נקרעת ומתלבטת בין התשוקה לחנך את ביתי כראות עיני - כפי האמת שלי - בסתר - בבית , לבין הרצון לא לשסע אותה ולא לבלבל אותה עם "סודות בבית" ושבבית שוברים את כל הכלים האסורים.(יש גם בעיה שילדים מפטפטים ומסגירים סודות....)
אינני יודעת מה טובתה - לקבל את החינוך שנראה לי נכון תוך גניבה וסודיות או להתאפק ולתת לה בשנות ביה"ס תחושת הלימה ושלמות עם המערכת שסביבה.
(סליחה שאני מעלה סיטואציה בלתי מתקבלת על הדעת.... כך היא המציאות)
תודה למי שיוכל להאיר לי איזושהי תובנה בעניין