מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- פחדים של ילד בן שלוש וחציטל דניאל25/01/2008
שלום רב,
בני בן שלוש וארבעה חודשים. בגן שלו הילדים דורשים ושומעים קלטת של "פטר והזאב", שומעים סיפורים כגון: "מלך החיות" שיש שם גם מוות של "מופאסה" האריה וגם קטעים בהם ה"צבועים" תוקפים... בני כל הזמן מבקש לראות את הסרט מלך החיות ובאמת בשני הפעמים הראשונות צעק בהתרגשות כשהצבועים בסרט תקפו. (הגננת שלו אמרה לי לו להרגיע / להשתיק אותו כשהוא מתרגש וצועק אלא לתת לו לבטא את הפחד כי ככה זה טוב). בכל אופן הבנתי שזה גיל בו מפחדים וגם רוצים לשחק ברעים... למשל הוא משחק בין החיות שלו די באלימות כשחלק הם ה"צבועים" והאריה הוא מופאסה שהורג אותם. גם כל מילה שניה של בני היא "להרוג"...
בלילה הוא מבקש שנשמור עליו ושלא ניתן ל"רעים" לבוא/ לאכול את התינוקת (אחותו בת חודש)...
אנחנו כל הזמן אומרים לו שבבית שלנו לא הורגים/ אין רעים ותמיד אומרים שאנחנו שומרים עליו כל הזמן... עם המון חיבוקים ואהבה... זקוקה לטיפים כיצד לעזור לו להתמודד עם פחדיו מעבר למה שאני כבר עושה... תודה!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פחדים
שרון באומל25/01/2008שלום טל
מה שאת עושה כרגע הוא מצויין. המשיכי כך. הפחדים והתוקפנות קיימים בעולמו הפנימי של כל ילד (וגם של מבוגר...) ומצאים את ביטויים החוצה בדרכים שונות. הדרך בה מצא בנך לבטא את התוקפנות והפחד הינה דרך אדפטיבית ותואמת את הגיל. אני מצטרפת לעצתה של הגננת לא להשתיק אותו כשמביע תחושות אלו, אולם כן לספק לו, כפי שאת עושה, תחושה של הגנה.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
