דיבורים ושאלות על מוות

שלום רב,
לביתי טרם מלאו ארבע שנים ובתקופה האחרונה שאלות בנושא המוות מאוד מעסיקות ומטרידות אותה (לפני כחצי שנה נפטרה הכלבה של סבא וסבתא וחוץ מזה שהיא שאלה אם נראה אותה שוב הנושא לא הועלה שוב - כמובן שהגבתי בשלילה)
ההתעסקות בנושא היא יומיומית ומלווה לעיתים במעט בכי ובבקשה לנחמה
נוסח השאלות והאמירות שלה נוגע ל"אתם תמותו לפני? מי יטפל וידאג לי שתמותו", "אני רוצה למות יחד איתכם יד ביד" למה אתם צריכים למות לפני? מי ינהג באוטו כשאתם תמותו, הכלבים יעשו עליכם קקי כשתמותו.?.. איך אני אדע שאתם מתים? גם כבאים מתים? וכו' וכו'
הבהרתי לה שוב ושוב שאנחנו צעירים ובריאים ואנשים זקנים וחולים מתים ושיש לנו המון המון זמן ביחד עד שהיא עצמה תהיה אמא לילדים וסבתא וכל הזמן הזה אנחנו איתה שומרים עליה ודואגים לה לכל מה שהיא צריכה - אך הסבריי לא מניחים את דעתה
אתמול ראתה פסל של ביאליק ושאלה אם זה ביאליק המת (בחשש רב)
אני יודעת שמגיע שלב שזה מעסיק אותם אך איך אני מצליחה לסגור עבורה את הנושא בצורה שהנושא לא ירחף ויכביד עליה כל כך.
שיתפתי את הגננת וביקשתי לדעת אם היא רואה משהו חריג בנושא
אודה לעזרה