מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- פרודיםא'02/11/2011
שלום לכם,
אני ובעלי פרודים, לקחנו לעצמנו פסק זמן כל אחד על מנת לבחון את הזוגיות.
יש לנו שלושה ילדים : 18,14,4.
את הילדים הבוגרים שיתפנו בהחלטה, אמרנו שאנו אוהבים אותם ואין זה קשור אליהם ותמיד נמשיך להיות ההורים שלהם.
את בן ה-4 לא שיתפנו בכלום, אני בטוחה שהוא חש באוירה וקולט את הדברים בדרכו שלו.
מי שעזב את הבית הוא בן זוגי ובהסכם בינינו יגיע להיות עם הילדים פעמיים - שלוש פעמים בשבוע.
האם עליי לשוחח עם הילד הקטן? מה אומרים לו?
עליי לציין שהיום הוא היום הראשון לפרידה ובמידה וישאל התכוונתי לומר לו שאבא שלו בעבודה.
חשוב לי לציין כי בן זוגי עצמאי ועבד בשנה האחרונה רק בלילות ובמהלך היום בעיקר ישן. אני וילדיי הבוגרים שהיינו סביב הבן הקטן בטיפולו.
אודה לתשובתכם.
א'* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פרודים - תגובה
סמדר ריינר03/11/2011שלום לך,
בודאי שלעיכם לשוחח עם הבן הקטן, רצוי שניכם ביחד, וואמרים לו בדיוק מה שאמרתם לילדלים הגדולים - אתם לא מסתדרים כרגע ביחד, אתם אוהבים ואתו וזה לא קשור אליו, תמיד תמשיוכ להיות הורים שלו, אבא יבוא לבקר אותו בימים אלה ואלה, וכו'. מה שחשוב זה לא רק מה שאתם אומרים אלא היכולת שלכם לספוג את השאלות, הצער, הכעס, הכאב וכו' שיבואו אחר כך, להכיל אותם, להתמודד, בלי אשמה מוגזמת ועם הרבה סבלנות. חשוב שהילד יקבל הסבר כיוון שכמו שאמרת הוא מרגיש ומבין ואם אין לו הסבר אין לו מה לעשות עם זה ואיך להבין את זה וזה רק מחמיר את מצבו כיוון שהוא גם לא יכול לשאול לאותם כלום או לבטא את ריגשותיו כי הוא קולט את המסר שזה משהו שלא מדברים עליו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה רבה על ההתייחסות והמענה המהיר
א'03/11/2011* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים חברותיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
